כלי נגישות
אז זהו, ביקרת במרפאת השיניים, אולי אף ביותר ממרפאה אחת, נבדקת והוצע לך לבצע טיפולים מסוימים במסגרת תוכנית טיפול מאורגנת. בחלק מהמקרים, יהיה ניתן לטפל בבעיה בחלל הפה, בדרכים שונות, כך לדוגמא, בחוסר של שיניים ניתן לטפל על ידי תותבת נשלפת, גשר של כתרים או על ידי שתלים.
במהלך בניית התוכנית, הרופאים עוברים אתך על האפשרויות הקיימות המתאימות למקרה, על המלצתם במקרה שלכם ואם מהלך כזה לא מתרחש, ניתן לבקש לשמוע לגבי האפשרויות האחרות לתיקון המצב ועלותן, כמו גם את היתרונות והחסרונות של כל שיטה.
בחירת תוכנית הטיפול היא משימה מורכבת לחלק מהמטופלים, קשיי הבחירה נובעים מאחד או יותר מהפרטים הבאים:
1. חוסר מידע מספק לגבי האפשרויות השונות (תוכניות הטיפול) – קיום מידע זה, מוביל ליכולת שלך לבחור מתוך הבנה של התוכנית, כולל היתרונות והחסרונות שלה ביחס לאלטרנטיבות.
2. הקשר הישיר בין פרטי תוכנית הטיפול לעלויות הטיפול – בחלק מהמקרים, תוכנית איכותית יותר, עלותה גבוהה יותר.
3. הקשר האישי והמקצועיות של רופא/ת השיניים – בחלק מהמקרים, תוכנית אחת תוכל להתבצע עם הרופא/ה הנוכחי/ת בלבד ואילו תוכנית שנייה תתבצע בשיתוף פעולה עם רופאים אחרים, במרפאה הנוכחית או במרפאה אחרת.
המלצתי היא, לבחור את תוכנית הטיפול שלך, על ידי בדיקה מעמיקה של היתרונות והחסרונות שלה לעומת האחרות, על פי המבחנים הבאים:
א. מבחן התוצאה – האם התוצאה הסופית הצפויה, פותרת את בעיותיך ותואמת במדויק את צרכיך וציפיותיך, מבחינה אסתטית ופונקציונאלית ?
ב. מבחן הדרך – האם מסלול הטיפולים אותו צריך לעבור על מנת להגיע לתוצאה המקווה, תואם במדויק את צרכיך וציפיותיך ?
ג. מבחן ההפתעה – אילו גורמים עלולים להפתיע ולהסתבך במהלך המסלול ואילו גורמים עלולים אף לשנות את תוכנית הטיפול ובהתאם את התוצאה ?
ד. מבחן הזמן – מהו משך הזמן בו יתבצע המסלול, על מנת להגיע לתוצאה ?
ה. מבחן השרידות – למשך כמה זמן, עתידה התוצאה הסופית הצפויה, לשרוד ?
ו. מבחן הפגיעוּת – אילו גורמים עלולים ל"הזיק" לאחר ההגעה לתוצאה המתוכננת ?
ז. מבחן העלויות – מהן העלויות הישירות של התוכנית, העלויות העקיפות המתוכננות כמו, נסיעות, חניה, ייעוצים נוספים, צילומים נוספים, וכד' כמו גם העלויות העקיפות הבלתי מתוכננות כמו אלה שיתקיימו בעת כשלון מוקדם של שחזור ?
תמיד חשוב לזכור שלכלל הרופאים, כל אחד באופן אישי, יש את דרך המועדפת מבחינתם, כלומר דרך שבה כל אחד מהם, באופן פרטני, מרגיש יותר נוח בטיפול (מסיבות שונות: ניסיון, מיומנות, זמינות) ובהתאמה יהיה להם יותר נוח ורצון להמליץ ולכוון אותך לבצע.
משום כך, כדאי להבין בוודאות, אם התוכנית המומלצת לנו על ידי רופא מסוים בסופו של דבר, היא מבחינתו הנכונה ביותר.
יש להזהר ממצב בו רופא מסוים לא יציג בפנינו אפשרויות אחרות, משום שאותו רופא אינו עוסק ומבצע את התוכניות החלופיות בעצמו או במרפאתו ולכן עלול להעדיף ולהיצמד לתוכנית אחרת.
הסימפטומים של פגיעה במוך השן וצורך בטיפול שורש, רבים ומגוונים. ההחלטה על ביצוע טיפול שורש על סמך אחד או חלק מהתסמינים הבאים, מהווה עדיין אתגר אבחנתי לרופאי השיניים. היה ואותרו מספר סימטומים קליניים (מסיפור המטופל/ת ומהמראה בחלל הפה) ואליהם נוספים עוד סימפטומים רנטגניים (מצילומי הרנטגן) ההחלטה הופכת קלה יותר:
סימנים קליניים (מורגשים ונצפים בחלל הפה או מחוץ לו):
1. עששת עמוקה (חור גדול) - פגיעה בכותרת השן שלא ניתנת לטיפול אחר - מורגש כעששת בייחוד בשתייה קרה, מתוק, בכניסה וכליאת מזון, ריח רע.
2. דלקת מוך השן (פולפיטיס אקוטית) - פגיעה בלתי הפיכה במוך השן - מורגש ככאב מתמשך לאחר חשיפה לקור או מתוק, יכול להעיר משינה.
3. נמק של מוך השן - פגיעה בלתי הפיכה בתאי מוך השן והתקדמות תהליך נמקי אל קצה השורש - מורגש ככאב במגע או לעיסה על השן ובכאב בחניכיים במיקום של קצה השורש
4. הפרשת מוגלה - באזור כיס השן או דרך החניכיים (פיסטולה) - כניקוז של התהליך הדלקתי בקצה שורש השן.
5. שבר בכותרת השן - שבר נרחב הכולל אמייל-דנטין-מוך, כלומר קיימת חשיפה של מוך השן.
6. לאחר יציאה טראומטית של שן מהמכתשית והשתלתה חזרה - כלי הדם והעצבים לא מתחברים חזרה, כך ששוב קיים תהליך של נמק במוך השן.
7. נפיחות בחניכיים מעל לשן - לעיתים מורגשת גם במראה החיצוני כנפיחות של הלחי או הסנטר.
סימנים רנטגניים (נצפים בצילום רנטגן):
1. עששת עמוקה (חור גדול) - פגיעה עששתית בכותרת השן שלא ניתנת לטיפול אחר - בייחוד כשניתן לראות קשר בין הנגע העששתי ללשכת המוך.
2. תהליך דלקתי בקצה שורש השן - תהליך דלקתי כציסטה בקצה השורש - נראה כהרחבה של מרווח סיבי החיבור באזור קצה השורש ועד כתם כהה המדגים ספיגת עצם דלקתית סביב קצה שורש השן.
3. שבר של שחזור ישן (סתימה), קיר של השן או חלק מכותרת השן - שלא ניתן לתיקון על ידי שחזור שמרני בייחוד שנראה בצילום קשר או קירבה בין האזור החסר ללשכת המוך.
4. שינויי צורה במוך שן - כתוצאה משינויים בתאי המוך - לעיתים ללא כל סימנים נוספים, צמצום או ספיגה פנימיים בלשכת המוך או בתעלות השורש.
5. שחזור עמוק בכותרת השן - יכול להביא לשינויים ותגובה של תאי המוך, גם לאחר שנים.
6. אבדן תמיכת עצם - נסיגת העצם וחשיפת מסעף השורשים, יכול להביא לחשיפה ופגיעה בתאי המוך.
FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:
שאלה:
ביקרתי היום במרפאת השיניים, היתכן שאני צריך לעשות טיפול שורש, למרות שלא כואב לי כלום ?
תשובה:
בהחלט, טיפולי שורש מבוצעים בשיניים מסיבות שונות ולא רק משום שקיים כאב.
במרבית המקרים, פגיעה עששתית המגיעה למוך השן, גורמת לפגיעה עצבית המאופיינת בכאב.
לעומת זאת, קיימים מקרים בהם המטופלים, זקוקים לטיפול שורש, למרות שאינם חשים כאב או נזק לשן, כמו בסיבות הבאות:
- רגישות מופחתת כללית לכאב או מאזור חלל הפה או השיניים... התקדמות העששת ללא תחושה עד לנזק גדול.
- נמק של מוך השן (הירקבות העצב)... השן לא מרגישה יותר והכאב יגיע במהלך התפתחות תהליך דלקתי סביב השן.
- שן שזקוקה לטיפול שורש מסיבה שיקומית... כלומר ללא קשר למצב העששת, לקראת גשר או כתר וכד'.
כיפוי מוך הוא טיפול המבוצע במקרים מסויימים בהן הנזק לשן גדול מאד אך עדיין לא מחייב טיפול שורש, בשלב שלפני מילוי חלל השן במהלך ביצוע הסתימה. ניתן לנסות לבצע טיפול זה באותם מקרים מיוחדים שבהן מתקיימים התנאים הבאים:
1. על פי הערכת הרופא/ה המטפל/ת, כדאי לנסות לשמר וקיים סיכוי לשחזור עצמו למרות הנזק הגדול בשן.
2. בסיום סילוק העששת, יש קיר מפריד דק, אך עדיין אין פריצה למוך השן (כיפוי מוך עקיף) או שיש פריצה נקודתית למוך השן, שאינה מגיבה כדלקתית (כיפוי מוך ישיר).
3. השן הייתה א-סימפטומטית לפני הטיפול, כלומר לא הראתה סימנים מובהקים לצורך בטיפול שורש.
במהלך כיפוי המוך מבוצעים המהלכים הבאים:
1. סילוק העששת ביסודיות (מתרחש בכל סתימה).
2. ייבוש חלל השחזור בשן.
3. הנחת חומר הכיפוי במקום העמוק והקרוב ביותר למוך (בדרך כלל חומר המעודד את תאי המוך להיבנות בתוך לשכת המוך) וכן עיצובו בחלק הפנימי של הסתימה משיקולי חוזק ומבנה.
חשוב לזכור, ששן המטופלת על ידי כיפוי מוך, נמצאת במצב שקרוב מאד לצורך בטיפול שורש ובמרבית המקרים גם מבנה וכתר לאחריו, כך שבעיקרון זהו תהליך שמנסה ותומך במניעה או דחיית תהליך טיפול השורש.
הטיפול לכיפוי מוך בשן, הוא טיפול שמרני, שבדומה לסתימה שמבוצעת אחריו, הינו טיפול פשוט, קצר וזול יחסית. באם טיפול זה לא ניתן לביצוע או שמבוצע ועדיין תתקיים תגובה של תאי המוך, יתכן ויהיה צורך בטיפול נרחב, מורכב, ארוך ויקר הרבה יותר.
FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:
שאלה:
מהם היתרונות בביצוע כיפוי מוך ?
תשובה:
היתרונות בביצוע כיפוי מוך תלויים כמובן בהצלחתו בטווח הרחוק.
היתרון החשוב ביותר הוא במניעת הצורך בטיפול שורש או דחייתו ככל שניתן !
בהצלחת הכיפוי, תשאר השן ללא טיפול שורש, ויטאלית (חיה), דבר המשפר את הפרוגנוזה (העתיד) שלה.
שאלה:
האם יש חסרונות לכיפוי מוך ?
תשובה:
חסרונות קיימים גם בהצלחת תהליך כיפוי המוך וגם כמובן בכישלונו.
למרות הצלחת הטיפול, עלולה השן להיות רגישה מאד לשינויי טמפרטורה, דבר שאמור להיפסק בהדרגה.
הגעת השן בסופו של דבר לטיפול שורש, היא החיסרון העיקרי, אשר ילווה בדרך כלל בחלק מהתסמינים הבאים:
דלקת מוך השן - רגישות חזקה ומתמשכת לאחר מגע עם קור או חום, לעיתים כאב עז המעיר משינה.
נמק של המוך - כאב המתגבר במגע עם חום, תהליך דלקתי או נפיחות או פיסטולה המפרישה מוגלה.
שאלה:
האם כיפוי המוך מתאים לטיפול בכל מצב של עששת עמוקה ?
תשובה:
לא, כיפוי מוך מתאים למצבים מסויימים, אשר גם בהם אין ביטחון מלא בהצלחת הטיפול.
כלומר, מצבים אלו, בהם נבצע כיפוי מוך, הם מצבים גבוליים מראש לטיפול שורש ועלולים להגיע לכך בהמשך.
המצבים המתאימים לכיפוי מוך כוללים סילוק עששת עמוקה, עד קירבה למוך השן או פריצה נקודתית אליו.
במצבים של פריצה נרחבת למוך, פריצה מזוהמת למוך, או על רקע של תסמינים של דלקת אקוטית
של מוך השן, אינם מתאימים לביצוע כיפוי מוך.
שאלה:
האם כיפוי המוך הוא טיפול נפרד או חלק מטיפול רחב יותר ?
תשובה:
כיפוי מוך מבוצע כטיפול נפרד, בדרך כלל בתוספת עלות נפרדת.
בדרך כלל תבוצע באותו מפגש גם הסתימה הקבועה, פרט למקרים בהם מעוניינים לבדוק את מצב השן לתקופה קצרה.
כיפוי המוך מצריך מעקב עצמי, לגבי התסמינים המתעוררים, כמו גם, ביקורת שיגרתית כל חצי שנה במרפאה.
שחזור שן או סתימה, היא הגדרה נרחבת המכילה סוגים שונים של טיפולים, המבוצעים בהתאם לצורך הרפואי, לסוג, מיקום וגודל הפגם בשן.
סוגי השיחזורים הנפוצים נבדלים בעיקר בסוג החומר ממנו משחזרים את השן וממיקום וצורת הפגם אותו יש לשחזר.
סוגי החומרים הקיימים המשמשים לשחזורים, מסוכמים בטבלה הבאה:
תאור החומר ושימושיו | סוג החומר |
שחזור אמלגם מוכר ונקרא בשם סתימת אמלגם, סתימה אפורה או סתימת כסף. החומר הנפוץ ביותר, בצבע אפור עד אפור כהה, המורכב בעיקר משבבי כסף וכספית. חומר ותיק ומבוסס מאד במאמרים התומכים בו וביתרונותיו הרבים בשימור השן לאורך זמן. משמש במרבית המקרים בשיניים טוחנות ומלתעות, לשחזורים מכל הסוגים. למרות איכותו ועלותו הסבירה, נדחק מעט עקב שינויים בדרישות תרבותיות-אסתטיות. |
אמלגם |
שחזור מרוכב מוכר ונקרא בשם סתימה מרוכבת, סתימה לבנה, סתימה בצבע השן, סתימה אסתטית וכן סתימת קולצר (שם של חברה מהראשונות שיצרו חומרים מרוכבים). החומר נפוץ מאד, בצבע המותאם לצבע השן, המורכב מחומרים פלסטיים-קרמיים. ההגדרה למעשה כוללת קבוצת חומרים נרחבת המתפתחת בקצב מסחרר. משמש בייחוד בשיניים קדמיות, לשחזורים מכל הסוגים, אך גם לשחזורים אחוריים מכל הסוגים. קיימים הבדלים משמעותיים בין חומר מרוכב המתאים לשחזור שן קדמית (אסתטיקה ושמירה על ברק) לחומר המתאים לשיניים אחוריות (עמידות בשחיקה וכוחות הלעיסה). יתרונו הגדול הוא ביכולת ההתאמה של צבע השחזור לצבע השיניים בפה ולחיבורו בקישור כימים לדפנות השחזור. חומרי שחזור אלה רגישי טכניקה, כלומר מחייבים ביצוע קפדני ועל פי הנחיות מסודרות של היצרן, אך למרות קשיים בעבודה עימם ועלותם הגבוהה למטופלים, ביקושם עולה משום שנותנים מענה לדרישות תרבותיות-אסתטיות. |
מרוכב |
שם כללי לקבוצה של חומרים המתבססים על חומר ותיק וקיימים היום בצבעים שונים (צבעי שן, אפור-אמלגם וכן צבעוני - כחול, אדום, זהב...עם נצנצים וכד'). חומר ייחודי בעל יתרונות כמו אחיזה טבעית לחומר השן, אגירה ושחרור מושהה של פלוריד אך גם חסרונות כמו שחיקה מוגברת, ספיחת צבענים ושינויי צבע. שחזור זה מתאים למצבים של שחיקה מועטת כמו אצל מבוגרים עם תותבות ו/או במצב של עששת צווארית וטיפול בשיני חלב בהם נרצה גם את היתרון של שחרור הפלאוריד המושהה. |
יונומר הזכוכית |
סוגי השחזורים על פי גודלם, מיקומם בשן או צורתם, מסוכמים בטבלה הבאה:
תאור סוג השחזור | סוג השחזור |
תאור סוג השחזור כתלות במורכבותו על פי כמות משטחיו | |
שחזור "פשוט" המערב משטח אחד בלבד של השן, לדוגמא שחזור אמלגם במשטח הלעיסה של טוחנת תחתונה או שחזור מחומר מרוכב במשטח החזיתי של חותכת עליונה. | פשוט |
שחזור "מורכב" המערב שניים או שלושה משטחים של השן, לדוגמא שחזור אמלגם בשן תוחנת עליונה, במשטח השן הלעיסי שנקרא O, המשטח הצמוד לשן הקדמית יותר שנקרא M והמשטח שפונה לחיך שנקרא P - שחזור מורכב זה נקרא - MOP | מורכב |
שחזור מורכב ונרחב ביותר, הכולל יותר משלושה משטחים ומשלים את מרבית הכותרת, כמו לדוגמא שבר של כותרת שן קדמית או הרס נרחב של מלתעה שעדיין ניתן לשחזור בצורה משמרת | השלמת כותרת |
תאור סוג השחזור כתלות במספר משטחיו | |
שחזור "פשוט" המערב משטח אחד בלבד של השן, לדוגמא שחזור אמלגם במשטח הלעיסה של טוחנת תחתונה או שחזור מחומר מרוכב במשטח החזיתי של חותכת עליונה. | משטח אחד |
שחזור "מורכב" המערב שני משטחים של השן, לדוגמא שחזור אמלגם בשן תוחנת עליונה, במשטח השן הלעיסי שנקרא O, והמשטח שפונה לחיך שנקרא P - שחזור מורכב זה נקרא - OP | שני משטחים |
שחזור "מורכב" המערב שלושה משטחים של השן, לדוגמא שחזור אמלגם בשן תוחנת עליונה, במשטח השן הלעיסי שנקרא O, המשטח הצמוד לשן הקדמית יותר שנקרא M והמשטח שפונה לחיך שנקרא P - שחזור מורכב זה נקרא - MOP | שלושה משטחים |
שחזור מורכב ונרחב ביותר, הכולל יותר משלושה משטחים ומשלים את מרבית הכותרת, כמו לדוגמא שבר של כותרת שן קדמית או הרס נרחב של מלתעה שעדיין ניתן לשחזור בצורה משמרת | ארבעה משטחים ומעלה |
תאור סוג השחזור כתלות במיקום השן בפה | |
שחזור באזור קדמי של הפה, כלומר בשיניים החותכות והניבים | קדמי |
שחזור באזור אחורי של הפה, כלומר בשיניים הטוחנות והמלתעות | אחורי |
תאור סוג השחזור כתלות בעומק השחזור | |
שחזור בעומק סביר ושגרתי | רגיל |
שחזור בעומק רב, קרוב ללשכת המוך, יתכן ומבוצע בתוספת טיפול לכיפוי מוך | עמוק |
תאור סוג השחזור כתלות במיקום השחזור | |
שחזור באזור צוואר השן, בגבול החניכיים, מערב לרוב גם את אזור שורש השן | צרוויקאלי-צווארי |
שחזור באזור קצה להב השן, במרבית המקרים בשן קדמית | אינסיזאלי-להבי |
שחזור באזור משטח הלעיסה של השן | אוקלוזאלי-לעיסי |
שחזור באזור משטח השן הפונה לכיוון השפתיים והלחי | בוקאלי-פומי |
שחזור באזור משטח השן הפונה לצד הלשון בשיניים בלסת תחתונה | לינגואלי-לשוני |
שחזור באזור משטח השן הפונה לחיך בשיניים בלסת עליונה | פאלטינאלי-חיכי |
שחזור באזור של משטחי השן הצמודים לשיניים הסמוכות, כלומר האזור שבין השיניים. נחלק לשני משטחים: מזיאלי - משטח השן הפונה אל השן הקדמית יותר, כלומר לקו האמצע דיסטאלי - משטח השן הפונה אל השן האחורית יותר, כלומר הרחק מקו האמצע |
אינטרפרוקסימאלי |
FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:
שאלה:
האם עדיין עושים סתימות אפורות:
תשובה:
כן, השחזורים מאמלגם מהווים עדיין את מרבית הטיפולים למילוי חללים בשן.
פרט למראה, שמוגדר היום כפחות אסתטי, חומר השחזור מצויין ומאפשר טיפולים בעלי תקופת שרידות ארוכה !
שאלה:
האם נכון שאמלגם מכיל כספית וזה רעיל ?
תשובה:
כן ולא, האמלגם מורכב מאבקה מתכתית ה"מורטבת" על ידי כספית והופכת למוצק.
אין הוכחה חד משמעית לכך שהאמלגם, שהורכב לראשונה לפני יותר מ- 100 שנים, רעיל.
הכספית, המתכת הנוזלית, מהווה חומר רעיל לגוף, בייחוד אדי כספית. השפעתה מזיקה מאד
למערכת העצבים, כגון אלצהיימר ופרקינסון.
הכספית המשתחררת משחזורי האמלגם בשיניים, זניחה לחלוטין ואין כל הוכחה המדגימה קשר
בין חולים במחלות עצבים אלה ואחרות, לבין ריבוי שחזורי אמלגם בפיהם.
כספית מתקבלת לגוף האדם בדרכים נוספות, כמו אכילת דגים (טונה) ומאכלי ים שונים.
שאלה:
למה יש לי רגישות חזקה, בשן שטופלה לאחרונה, בזמן שאני שותה שתיה קרה ?
תשובה:
התופעה נפוצה מאד, חומר השחזור עצמו, מוליך את שינויי הטמפרטורה, טוב יותר מחומר השן עצמו,
כלומר, שינוי הטמפרטורה מועברים בצורה "טובה ומהירה" לעצבי השן וכך נוצרת הרגישות.
התחושה אמורה להחלש עם הזמן ומומלץ לבחון זאת במשך תקופת זמן.
שאלה:
האם תוכל לעשות לי סתימה אפורה ולצפות אותה בצבע שדומה לצבע השן ?
תשובה:
יש אפשרות לסתימות "סנדוויץ", הן אינן מומלצות ומשתמשים בהן לעיתים נדירות.
שאלה:
האם ניתן לעשות סתימות לבנות בשיניים אחוריות ?
תשובה:
כן, השחזורים המרוכבים לשיניים אחוריות, מהווים קידמה התופסת את מקום שחזורי האמלגם, למילוי חללים בשן.
פרט למראה, שמוגדר אסתטי יותר, חומרי השחזור וטכניקת השימוש בהם מאפשרים הידבקות טובה יותר לחלל השן !
שאלה:
לפני מספר שנים עשתה לי הרופאה שחזור מחומר לבן בשן קדמית ויש כתמים באזור, מה לעשות ?
תשובה:
שחזורים לבנים, עשויים מחומר דמוי פלסטיק וסופחים אליהם צביעה מחלל הפה.
ככל שהשן חשופה לצביעה חזקה יותר, כמו קפה, תה, קולה, תבלינים ועוד, יווצרו כתמים מהר יותר.
יש להגיע לרופא/ה המטפל/ת ולבחון את הכתמים, משום שיתכנו כמה סוגים של כתמים:
כתמים על גבי חומר השחזור... לעיתים ניתנים להסרה על ידי ליטוש.
כתמים באזור המעבר בין השחזור לשן...לעיתים ניתנים להסרה על ידי ליטוש.
כתמים ליד השחזור, בשן עצמה... בדרך כלל מצביעים על חדירה של חידקים והתפתחות של עששת.
שאלה:
האם יש חסרונות לשחזורים הלבנים המבוצעים במרפאה ?
תשובה:
עיקר היתרון של השחזורים הללו הוא בצבע, שמתאים לצבע השן...
החסרונות הם: עלות גבוהה יותר, ברוב המקרים, משחזורי האמלגם...
האיטום שלהם כלפי השן, פוחת עם הזמן וחיידקים עלולים לחדור למרווח בין השן לשחזור
ופועל יוצא מכך - עששת משנית רבה יותר בגבולות של שחזורים אלה, בתקופות זמן קצרות יותר.
מהלך ביצוע השחזור בשן, תלוי בסוג השן ומיקומה, בגודל הנזק המקורי וכן בסוג השחזור עצמו, אך באופן עקרוני בנוי מהפעולות הבאות:
1. אבחון מצב השן על פי המידע המתקבל מהמטופל/ת, מבדיקת השן וחלל הפה, מצילומי הרנטגן וכד'
2. מתן אלחוש מקומי (במרבית המקרים)
3. סילוק עששת ועיצוב חלל השחזור בהתאם לסוג השחזור המתוכנן (אמלגם, חומר מרוכב, השלמת כותרת)
4. בידוד וייבוש אזור השן
5. מיקום מטריצה סביב השן, כתבנית לעוגה, והידוקה בגבול עם החניכיים על ידי טריזים. שוב, ייבוש אזור השן
6. הנחת שכבה מצע, המבודדת ומרגיעה את תאי המוך, על גבי האזור הקרוב למוך (לא תמיד)
7. מילוי חומר השחזור על פי המקובל (הבדלים בצורת העבודה עם כל חומר)
8. הסרת המטריצה, עיצוב צורת השחזור לצורת התאמתו לשיניים הסמוכות, למשנן הנגדי ולצורת שן מתאימה
9. בדיקה של התאמת הסגר על ידי המטופל/ת ו/או באמצעות נייר סימון
כתלות בסוג השן, מיקומה, סוג וחומר השחזור, כמו גם במצב השן והסימפומים שהובילו לטיפול, יבוצע השחזור המתאים ועימו התהליכים המתאימים.
כלומר, לדוגמא, תהליך שחזור של שן קדמית שונה מזו של שן אחורית, אך יש דימיון רב
שחזור שן עם חומר מרוכב לדוגמא, מאפשר לרוב הכנת חלל שמרני יותר יחסית לשחזור אמלגם. שחזור עם חומר מרוכב, משלב שימוש בחומרים נוספים כמו חומרי צריבה וקישור, מורכב יותר, הטכניקה והחומר פחות "סלחניים"בביצועו. לעומתו, שחזור אמלגם פשוט יותר לביצוע והחומרים הרבה יותר "סלחניים".