כלי נגישות
מהלך ביצוע עקירה של שן, תלוי בסוג השן ומיקומה, בהיקף הנזק לכותרת השן וכן בסוג העקירה עצמה, אך באופן עקרוני בנוי מהפעולות הבאות:
1. אבחון מצב השן על פי המידע המתקבל מהמטופל/ת, מבדיקת השן וחלל הפה, מצילומי הרנטגן וכד'
2. מתן אלחוש מקומי סביב השן
3. הפרדת רקמת החניכיים מהשן, סביב שורש השן, אם יש צורך כירורגי - הרמת והפרדת החניכיים
4. הפעלת כוחות הנפה על ידי מכשיר בשם מניף, אם יש צורך יבוצע פיצול של השורשים
5. הוצאת השן בעזרת צבת או צבתות מתאימות
6. סילוק רקמת דלקת (אם קיימת) על ידי כפית ייעודית
7. הנחת חומרי חבישה ו/או פד גזה על המכתשית, אם יש צורך תבוצע גם תפירת הפצע
8. קבלת הנחיות מהצוות לגבי פרטים מיוחדים ו/או הנחיות מניעת דימום וכאב
9. שחרור המטופל/ת, לעיתים לאחר בדיקה חוזרת של האזור
כתלות בסוג השן, מיקומה, כמו גם במצב השן והסימפומים שהובילו לטיפול, תבוצע העקירה המתאימה ועימה התהליכים המתאימים.
כלומר, לדוגמא, תהליך עקירה של שן קדמית שונה מזו של שן אחורית, אך יש דימיון רב
FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:
שאלה:
אמרו לי שאני צריך לגשת למכון לצורך צילום פנורמי לפני עקירת שן בינה, לצורך מה ?
תשובה:
עקירת שן בינה קשורה לרוב לאזורים אנטומיים חשובים המצויים באזור שיני הבינה.
הצילום הפנורמי נותן תמונה סבירה לגבי הקירבה של שיני בינה המיועדות לעקירה, אל האזורים החשובים ובכך מאפשר, קבלת החלטה מודעת לגבי דרגת הקושי והסיכון.
- שן בינה תחתונה - עלולה להיות קרובה או אף במגע עם התעלה המנדיבולארית, בה עובר העצב של הלסת התחתונה. פגיעה בעצב זה עלולה להביא לשיתוק אזור השיניים התחתונות והשפה בצד העקירה
- שן בינה עליונה - עלולה להיות קרובה או אף בתוך רצפת מערות הגולגולת, העלולה להיפגע במהלך העקירה
שאלה:
האם זה נכון, שלעיתים מחתימים הרופאים את המטופלים על טופס מיוחד לפני העקירה ?
תשובה:
אכן כן, רבים הם רופאי השיניים המחתימים את המטופלים, על טופס הסכמה, לפני פעולה כירורגית.
הטופס, המשמש לצרכים מדיקו-ליגאליים, מוחתם לרוב לפני הטיפול ובו נאמר כי המטופל מודע להשלכות ולסיבוכים שעלולים להתקיים במהלך הטיפול או לאחריו.
הדבר מחייב את המטופל/ת והרופא/ה לשוחח על הטיפול, להבין אותו ואת האפשרויות להיפגעות ממנו או לכישלונו.
נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה
במצב אידיאלי, השיניים אמורות לשרת אותנו לאורך כל שנות חיינו. במצב בו הנזק לשן וסביבתה גדול נאלצים לעיתים לעקור את השן. הגורמים לעקירת שן הם רבים ומגוונים והיא מבוצעת על מנת לבטל את הסימפטומים עצמם ו/או לצורך אחד או כמה מהבאים:
1. שן שכותרתה הרוסה, מעששת או חבלה ולא ניתנת לשיקום
2. שן שהשורש שלה סדוק או מפוצל
3. שן עם תהליך דלקתי נרחב בעצם התומכת סביב השורש, שלא ניתן לטיפול אנדודונטי
4. שן שנמצאת בקשת צפופה ו/או במיקום לא תקין, כהמלצה ובתהליך אורתודונטי
5. שן עודפת (מיותרת) ו/או כלואה בלסת
6. שן שאיבדה את תמיכת העצם ו/או ניידת, שלא ניתן לייצבה על ידי טיפול פריודונטלי
7. שן חלב, שמפריעה לבקיעת השן הקבועה או ניידת
חשוב לזכור כי שן שזקוקה לעקירה, איננה מחלימה מעצמה, כך שהמצב בדרך כלל ילך ויחמיר ואזור השן והעצם ילך ויהרס כך שלרוב יקשה על העקירה ועל שיקום האזור בעתיד !
FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:
שאלה:
מתי יודעים שצריך לעקור שן ?
תשובה:
עקירת שן הוא הטיפול האחרון בשן, בדרך כלל לאחר שהוחלט שכבר לא ניתן לטפל בה, לשמרה בפה ולשקם אותה.
הסיבות לעקירת שן רבות, כולל שברים שונים וסדקים, ניידות השן ותהליכים דלקתיים במקומות שונים סביב השן, הרס כותרת או שורש השן שלא ניתן לשיקום, צפיפות ויישור שיניים ועוד.
בדיקת רופא/ת שיניים, הן ויזואלית בחלל הפה והן על ידי צילומי רנטגן, יאפשרו החלטה שקולה.
נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה
ניתן לשקם שיניים חסרות על ידי שימוש בשתלים, כשורשים מלאכותיים, ועליהם לחבר שיניים בכמה צורות, אשר נבדלות בינהם בצורך והאפשרות להסירם, בתוצאה האסתטית וכדומה.
שיטת שיקום זאת נחשבת לאיכותית ביותר משום שמצד אחד אינה פוגעת בשיניים אחרות במשנן לצורך השיקום ומצד שני מובילה לשיקום יציב מאד בפה ולאורך שנים.
שיקום זה מתאים למצב בו יש חוסר של שן אחת (על ידי שתל אחד) או מספר שיניים צמודות או אף גשרים מלאים - מצד לצד באותם מצבים בהן יש מספר רב של שתלים בלסת ואין פגיעה משמעותית בגובה הרכס והחניכיים.
אפשרויות השיקום הנפוצות על שתלים מוצגות כאן:
שיקום מודבק או מוברג על ידי כתרים וגשרים:
התחושה המתקבלת משיקום זה קרובה מאד למצב טבעי:
במבט רגיל השיקום נראה משתלב וטבעי ומאפשר תחושה נוחה כמו עם השיניים הטבעיות.
בדרך כלל מתקיימת תקופת החלמה של השתלים בה נוצר הקשר ההדוק ואיחוי השתל אל עצם הלסת.
משום כך, ישתמשו המטופלים, בחלק מהמקרים, בשיקום זמני, בדרך כלל נשלף כתותבת, לצרכים אסתטיים ו/או פונקציונליים.
בסיום תהליך האיחוי של השתלים, תבוצע חשיפה של ראשי השתלים ולאחר כשבועיים ניתן לפגוש את הרופא/ה המשקמ/ת להמשך טיפול.
בהסרת השיקום הזמני ניתן לראות את כיפות הריפוי אשר הוברגו במהלך החשיפה ותפקידם בהבראת רקמת החניכיים.
בעת הסרת כיפות הריפוי נגלים ראשי השתלים עצמם
שיקום נשלף:
שיקום נשלף כתותבת שלמה או חלקית נתפס ביחידות אחיזה מיוחדות אשר הן עצמן מוברגות אל השתל.
שיקום זה מתאים למצב בו קיימים מספר מצומצם יחסית של שתלים, ביחוד באזור קדמי והם אמורים לשאת תותבת גדולה או שלמה. בכך מתקבל מצב שמספר שתלים קטן משפר מאד את אחיזת התותבת אשר בדרך כלל איננה יציבה כפי שהיא עם שתלים.
התחושה המתקבלת משיקום זה טובה ויציבה הרבה יותר מתותבת רגילה, כמו גם מאפשרת לעיסה חזקה ואמינה הרבה יותר.
שיקום נשלף-קבוע:
FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:
אחת האפשרויות לשקם שן או שיניים חסרות, לאחר עקירה, חבלה או חוסר מולד, היא על ידי תותבת חלקית להוצאה. התותבת היא טיפול נשלף (לא קבוע ובניגוד לגשר אשר מוגדר כ"תותבת חלקית קבועה") שמטרתו להוסיף לחלל הפה שן או שיניים חסרות על ידי אביזר הנשען ונאחז על השיניים הסמוכות לחסר, באמצעות ווים ומשענות ומכיל גם את השן או השיניים החסרות אשר עשויות בדרך כלל פלסטיק בצבע מותאם לשאר השיניים שנותרו ורכס בצבע חניכיים ורודות. השיניים באביזר זה למעשה מונח "באויר", נתמכות על השיניים הסמוכות, המאחזות וכן על החניכיים.
תותבת חלקית הינה יחידה נפרדת הנראית כאזור מרכזי ממנו יוצאות שלוחות כ"זרועות", האוחזות את כותרות השיניים הצמודות לשן או השיניים שמעוניינים להשלים. ה"זרועות" מכילות את השיניים המרחפות החסרות.
הצורך בביצוע תותבת חלקית נשלפת, עלול להוביל לצורך בטיפול מקדים בשיניים המאחזות, כמו טיפול שורש, מבנה וכתר הכולל הכנות מיוחדות לעזרת התותבת.
התותבת מיוצרת בתהליך מורכב המשלב תהליכים במרפאה ובמעבדה.
קיימות תותבות חלקיות שונות הנבדלות בחומר ממנו הן מיוצרות ובאופן הכנת השיניים לקבלתם בהתאם:
1. תותבת חלקית להוצאה עם בסיס מתכתי - תותבת ויטליום או כרום-קובלט - סוג תותבת חלקית הנפוץ ביותר כתותבת ארוכת טווח. עשויה מבסיס מתכתי ועליה שיניים ורכס עשוי פלסטיק.
2. תותבת חלקית להוצאה ללא מתכת - תותבת חלקית העשוייה מחומרים מתקדמים, כניילון מוקשח דוגמאת "וואלאפלסט".
יתרונה הגדול הוא בגמישותה, בכך נמנעים חלק משברי התותבת הנפוצים בנפילת האביזר, כמו גם במראה שלה משום שהווים שאוחזים את השיניים הם בצבע של השן או החניכיים דבר המאפשר אסתטיקה משופרת, משום שאין בו מתכת.
3. תותבת חלקית נשלפת מאקריל - תותבת העשויה מחומר אקרילי, עם ווים העשוים חוט מתכתי, משמשת לרוב כתותבת זמנית, לדוגמא כתותבת ביניים לקראת ביצוע שתלים או כתותבת שעלותה נמוכה יותר.
4. תותבת חלקית מיידית - תותבת העשויה מחומר אקרילי, משמשת כפתרון מהיר להשלמת שיניים, ממפגש למפגש, לקראת עקירת שיניים, כפתרון מהיר וזמני.
5. פליפר - שם כללי לתותבת חלקית להוצאה שגודלה קטן מאד ותפקידה להשלים חוסר של שן אחת או שתיים.
תהליך הכנת תותבת חלקית להוצאה:
תהליך יצירת התותבת הינו תהליך מורכב, המתקיים במרפאה ובמעבדה ונמשך כמה פגישות. תהליך זה מורכב בעיקר מהסעיפים הבאים (הפעולות המבוצעות במעבדה מופיעות באפור):
1. בדיקת השיניים והסגר, קלינית בחלל הפה וכן על ידי צילומי רנטגן, לקבלת ההחלטה לביצוע תותבת חלקית נשלפת.
2. היה ויש צורך בטיפול מקדים בשיניים המאחזות הסמוכות לחסר, הוא יבוצע ראשון.
3. הכנת השיניים המאחזות על ידי השחזתה קלה והכנת שקעים לצורה מתאימה לשלד התותבת שישען עליהן.
4. נטילת מטבע כהעתק של השיניים ושליחתו למעבדה.
5. יציקת המטבע במעבדה, הכנת בסיס התותבת ושליחתו למרפאה.
6. מדידה ובדיקת התאמת בסיס התותבת על השיניים המאחזות, בדיקות סגר וקו חיוך, הטבעת המנשך של השיניים הנגדיות, בחירת צבע לשיניים והחזרה למעבדה.
7. העמדת השיניים במעבדה על פי הצבע, המנשך והתאמה לשאר השיניים במודל, החזרה למרפאה
8. מדידת העמדת השיניים של התותבת, באם נראה מתאים נשלח למעבדה לסיום.
9. הכנה לסיום ויציקת התותבת המוכרת כ-"בישול התותבת" ליטושים ופינישים
10. מסירת התותבת הנשלפת, איזונים נוספים אם יש צורך והנחיות שימוש ותחזוקה.
11. ביקורות וטיפול בבעיות איזון סגר נוספות שמתגלות, סילוק פצעי לחץ וכדומה.
לאחר שלב זה ממשיכים בדרך כלל במעקב שגרתי לגבי התותבת והשיניים המאחזות על ידי ביקורות תקופתיות וצילומי רנטגן.
FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:
שאלה:
מה ההבדל בין תותבת חלקית מאקריל לזו עם ויטאליום ?
תשובה:
תותבת חלקית מאקריל עשוייה מאקריל (פלסטיק) ואליה מחוברים ווים מתייל מתכתי דק לצורך אחיזה לשיניים המאחזות.
תותבת ויטליום בנויה שלד מתכתי (הויטליום) כשחלק ממנו, יציקה אחת, קיימים הווים. על השלד מונח אקריל והשיניים החסרות.
התותבת מאקריל משמשת גם במצב של תותבת מיידית למסירה בעקבות עקירות וכן כתותבת זמנית.
תותבת הויטליום, מדוייקת יותר, מורגשת פחות משום שדקה יותר בפה ומשמשת כתותבת קבועה.
שאלה:
איך אפשר לשפר את המראה של תותבת חלקית מפני שהווים המתכתיים ממש מפריעים לי מבחינה אסתטית ?
תשובה:
קיימות מספר שיטות אשר בהן מוותרים על הווים המתכתיים לטובת אחיזה על ידי ווים אסתטיים או חיבורים אחרים.
קיימים ווים גמישים בצבע השן או בצבעי החניכיים, כמו גם אפשרויות לחיבורים מדוייקים בשיניים המאחזות.
שאלה:
יש לי בעיה משום שהתותבת שלי כל הזמן נופלת ונשברת, מה לעשות ?
תשובה:
יש לנסות לאחוז בתותבת מחוץ לפה, רק מעל מגבת או כיור מלא במים, כך שגם אם היא תיפול, היא לא תשבר.
באופן עקרוני ניתן לבצע חיזוקי ויטאליום בתוך התותבת כך שהיא תהיה חזקה יותר או אף טוב יותר,
לבקש תותבת גמישה מחומרים מתקדמים וגמישים אשר לה יכולת עמידות גבוהה יותר לשבר מנפילה.
שאלה:
הרופא מסר לי את התותבת לפני כשבוע, הייתי אצלו כבר פעמיים ועדיין מציק לי, מה לעשות ?
תשובה:
התקופה הראשונית, לאחר קבלת תותבת חדשה, היא תקופה של התאמה בין הלסת והתותבת, בנוסף איזוני סגר נוספים, יכולים לשפר את התחושה ואת יכולת השימוש והלעיסה.
התותבת החדשה, כמו נעל חדשה, לוחצת וגורמת לפצעי לחץ, אך בניגוד לנעל, התותבת לא מתרככת, כך שזה די שגרתי, שיש להגיע מספר פעמים לאיזונים סופיים בסגר, לסילוק נקודות לחץ ולריפוד פנים התותבת.
ההתאמה יכולה להימשך לאורך תקופה, כך שיש להיעזר בסבלנות רבה.
נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה
אחת האפשרויות לשקם חוסר מלא של שיניים, לאחר עקירתן, חבלה או חוסר מולד, היא על ידי תותבת שלמה להוצאה. התותבת היא טיפול נשלף (לא קבוע ובניגוד לגשר אשר מוגדר כ"תותבת חלקית קבועה") שמטרתו להוסיף לחלל הפה את השיניים, החניכיים והרכס שאיננו, על ידי אביזר הנשען ונאחז על החניכיים, באמצעות תמיכה ומתח פנים.
השיניים בתותבת עשויות בדרך כלל פלסטיק בצבע מותאם ורכס בצבע חניכיים ורודות. התותבת השלמה למעשה מונחת "באויר", נתמכת על הרכסים שנותרו וכן על החניכיים.
תותבת שלמה הינה יחידה נפרדת הנראית כאזור מרכזי ממנו יוצאים רכסים המכילים את השיניים המרחפות החסרות.
הצורך בביצוע תותבת שלמה נשלפת, עלול להוביל לצורך בטיפול מקדים בשיניים הנותרות, כעקירות נוספות ועקירות שורשים.
התותבת מיוצרת בתהליך מורכב המשלב תהליכים במרפאה ובמעבדה.
קיימות תותבות שלמות שונות הנבדלות בעיקר במהלך ובחומר ממנו הן מיוצרות:
1. תותבת שלמה להוצאה עם בסיס מתכתי - תותבת ויטליום או כרום-קובלט - סוג תותבת שלמה הנפוץ ביותר כתותבת ארוכת טווח. עשויה מבסיס מתכתי ועליה שיניים ורכס עשוי פלסטיק.
2. תותבת שלמה להוצאה ללא מתכת - תותבת שלמה העשוייה מחומרים מתקדמים, כניילון מוקשח דוגמאת "וואלאפלסט". יתרונה הגדול הוא בגמישותה, בכך נמנעים חלק משברי התותבת הנפוצים בנפילת האביזר.
3. תותבת שלמה נשלפת מאקריל - תותבת העשויה מחומר אקרילי, לעיתים עם חיזוק של סרט מתכתי, משמשת לרוב כתותבת זמנית, לדוגמא כתותבת ביניים לקראת ביצוע שתלים או כתותבת שעלותה נמוכה יותר.
4. תותבת שלמה מיידית - תותבת העשויה מחומר אקרילי, משמשת כפתרון מהיר להשלמת שיניים, ממפגש למפגש, לקראת עקירת שיניים, כפתרון מהיר וזמני.
תהליך הכנת תותבת שלמה להוצאה:
תהליך יצירת התותבת הינו תהליך מורכב, המתקיים במרפאה ובמעבדה ונמשך כמה פגישות. תהליך זה מורכב בעיקר מהסעיפים הבאים (הפעולות המבוצעות במעבדה מופיעות באפור):
1. בדיקת השיניים והסגר, קלינית בחלל הפה ולעיתים אף צילומי רנטגן, לקבלת ההחלטה לביצוע תותבת שלמה נשלפת.
2. היה ויש צורך בטיפול מקדים בשיניים הנותרות ממול לחסר (לסת נגדית), הוא יבוצע ראשון.
3. נטילת מטבע כהעתק של ההלסת ושליחתו למעבדה.
4. יציקת המטבע במעבדה, הכנת כף אישית לצורך חזרה על מטבע מדוייק יותר או הכנת בסיס התותבת ושליחתו למרפאה.
5. מדידה ובדיקת התאמת בסיס התותבת ללסת, בדיקות סגר וקו חיוך, הטבעת המנשך של השיניים הנגדיות, בחירת צבע לשיניים והחזרה למעבדה.
6. העמדת השיניים במעבדה על פי הצבע, המנשך והתאמה לשאר השיניים במודל, החזרה למרפאה
7. מדידת העמדת השיניים של התותבת, באם נראה מתאים נשלח למעבדה לסיום.
8. הכנה לסיום ויציקת התותבת המוכרת כ-"בישול התותבת" ליטושים ופינישים
9. מסירת התותבת הנשלפת, איזונים נוספים אם יש צורך והנחיות שימוש ותחזוקה.
10. ביקורות וטיפול בבעיות איזון סגר נוספות שמתגלות, סילוק פצעי לחץ וכדומה.
לאחר שלב זה ממשיכים בדרך כלל במעקב שגרתי לגבי התותבת על ידי ביקורות תקופתיות.
FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:
שאלה:
לצורך מה אני צריך תותבת ?
תשובה:
תותבת שלמה להוצאה היא אחד מהטיפולים הנפוצים להשלמת שיניים חסרות בחלל הפה.
לפי מצב המשנן (מצב החניכיים, העצם והניידות, המשנן הנגדי והסגר...) נקבעת דרך הטיפול בחוסר השיניים.
הצורך בתותבת שלמה נשלפת חשוב במיוחד, כהשלמה של השיניים החסרות משום שכך מתאפשר שימוש בהם כתוספת בלעיסה, שיפור באסתטיקה ומופחתים מאד הסיכויים לתנועת המשנן הנגדי.
שאלה:
האם אני צריך להוציא את תותבת כל יום ?
תשובה:
כן, יש להוציא את התותבת במהלך השינה. כמובן יש להוציאה גם פעמיים ביום לפחות, על מנת לנקותה, לנקות השיניים הנגדיות הנותרות מכל הכיוונים ולהבריש את אזורי החניכיים המצויות בדרך כלל תחת לתותבת.
נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה