כלי נגישות
מפרק הלסת (Temporo-Mandibular Joint), אשר מחבר את עצם הלסת התחתונה הניידת (מנדיבולה) לגולגולת הקבועה (בעצם הטמפוראלית - עצם הרקה), הינו מפרק מיוחד אשר בנוי למעשה משני מפרקים (הימיני והשמאלי) ומסוגל לבצע תנועות ציר והחלקה גם יחד.
המפרק עצמו סגור כקפסולה עם נוזל סינוביאלי לשיכוך, כשבין שני העצמות מפריד דיסק רקמה גמישה סיבי (סחוסי-פיברוטי) ומאפשר על ידי חיבור גידי ושרירי את תנועת הלסת התחתונה ואת החיבור ללסת העליונה.
חיבור הלסת התחתונה, מימין ומשמאל, שהיא הגורם התנועתי במערכת, הינו באזור האחורי והעליון, אשר נקרא קונדיל (עלי) כשקצהו מהווה חלק מהמפרק עצמו נקרא ראש הקונדיל (ראש העלי).
אזור החיבור בגולגולות הוא בפוסה (מכתש) מיוחד בעצם הטמפוראלית מימין ומשמאל.
בין אזורי חיבור אלה, קונדיל ופוסה, מימין ומשמאל, קיימת הפרדה על ידי דיסק אשר אחוז על ידי סיבים שעוטפים את כל המפרק ואמור במצב תקין, לנוע יחד עם תנועת הלסת התחתונה על מנת לאפשר תנועה חלקה ונוחה.
השיניים משמשות בעיקר לתהליך האכילה ובהפקת צלילים בדיבור.
כמו כן מהוות חלק מהמראה ביצירת החיוך, החשוב בתקשורת בין אישית, תקשורת המונים וביטחון עצמי.
השיניים עצמן בנויות מארבע שכבות עיקריות: אמייל, דנטין, מוך וצמנטום.
השיניים אחוזות בפה על ידי מערכת התמיכה הכוללת: עצם, חניכיים, צמנטום וסיבי קישור.
|
FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:
שאלה: לאחרונה נשברה לי חתיכה קטנה משן קדמית וכשאני אוכלת משהו קר אני מרגישה שזה מאד רגיש לי, מה קרה ? |
תשובה: |
שאלה: כשאני מסתכל על השיניים שלי באור חזק, נראה שהן סדוקות, כלומר יש עליהן פסים כמו סדקים, זה תקין ? |
תשובה: רמת הקושיות של השן ובמיוחד של האמייל הוא מהגבוהים מחומרי הגוף, קושיות הדומה לזכוכית. חלל הפה חשוף למצבים קיצוניים של מזון קשה ולעיסה בכוחות עצומים. בנוסף לכך, הארוחות מורכבות לרוב ממזון בעל טמפרטורות שונות וקיצוניות - קר וחם. מצבים קיצוניים מסוג זה, גורמים לחומר השן, שרמת קושיותו גבוהה, להיסדק, אך ברוב המקרים, סדקים אלה אינם מפריעים לתפקוד היומיומי של השיניים. מומלץ לקבוע תור לרופא/ת השיניים שלך לצורך בדיקת המשנן. |
שאלה: כמה שיניים צריכות להיות בפה של מבוגר ?, יכול להיות שחסרות לי שיניים למרות שלא עקרו לי ? |
תשובה: בפה של ילד עד גיל 5-6 יש בדרך כלל 20 שיני חלב. בפה של ילד בין הגילאים 6-16 יש בדרך כלל תחלופה בין 20 שיני חלב ל- 28 שיניים קבועות כולל כל מצבי הביניים. בפה של מבוגר יש בדרך כלל 32 שיניים קבועות כולל שיני הבינה. חוסר שיניים היא תופעה לא נדירה כל כך, בדרך כלל כשנראה חוסר שיניים קבועות הוא יהיה בחלק משיני הבינה, כמו גם השיניים החותכות הצדדיות העליונות, ומלתעות תחתונות. חוסר מוחלט של שיניים קבועות (אנודונטיה) או חוסר חלקי נרחב אחר הוא נדיר, מצבים אלה קשורים בדרך כלל לתופעות רפואיות מורכבות יותר. |
שיניים מסודרות בחלל הפה בצורה אחידה ולצורך תיאום ושפה משותפת, קבעו מספרים לשיניים ובכך את "הכינוי" שלהן.
לשמות אוניברסאליים אלה גרסאות נפוצות מאד - האמריקאית והאירופאית (בישראל שימושית יותר האירופאית) ויש בנוסף עוד צורות נוספות לסמן ולכנות את השיניים בשמות, סימנים ומספרים.
המספרים המתארים את השיניים, בשתי השיטות העיקריות (אירופאית ואמריקאית) מסומנים בצורה של צלב, המחלק את הלסתות לארבע רבעים והקשר המספרי לשיניים בחלל הפה הוא בהסתכלות על המטופל/ת פנים אל פנים כלומר כמו שכרגע אתם מסתכלים על המסך או על תמונה של המטופל...מה שלמעלה זאת לסת עליונה ומה שלמטה זאת לסת תחתונה, מה שמימין המסך הוא צד שמאל של המטופל/ת ומה שמשמאל המסך הוא צד ימין של המטופל/ת, קו האמצע הוא הקו שעובר ומפריד בין שתי החותכות המרכזיות, בלסת התחתונה ובלסת העליונה.
אחת השיטות לדוגמא מסמנת את מספר השן ברבע הפה בתוך סימון רבע הפה המתאים בעזרת "ר" במיקום הנכון - ⌈, ⌉, ⌊, ⌋, כך שאם נסמן את השן כך : 5⌋ - נדע שמדובר בשן החמישית ברבע השמאלי העליון (כלומר השן היא מלתעה שנייה עליונה משמאל שנקראת 25).
מספרי השיניים הקבועות, בשתי השיטות הנפוצות, מסוכמים בטבלה הבאה:
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | שיטה אמריקאית שיניים קבועות לסת עליונה |
18 | 17 | 16 | 15 | 14 | 13 | 12 | 11 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | שיטה אירופאית שיניים קבועות לסת עליונה |
- | - | - | - | - | -- | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - |
48 | 47 | 46 | 45 | 44 | 43 | 42 | 41 | | | 31 | 32 | 33 | 34 | 35 | 36 | 37 | 38 | שיטה אירופאית שיניים קבועות לסת תחתונה |
32 | 31 | 30 | 29 | 28 | 27 | 26 | 25 | | | 24 | 23 | 22 | 21 | 20 | 19 | 18 | 17 | שיטה אמריקאית שיניים קבועות לסת תחתונה |
מספרי השיניים הנשירות (חלביות) בשתי השיטות הנפוצות מסוכמים בטבלה הבאה:
A | B | C | D | E | | | F | G | H | I | J | שיטה אמריקאית שיניים נשירות לסת עליונה |
55 | 54 | 53 | 52 | 51 | | | 61 | 62 | 63 | 64 | 65 | שיטה אירופאית שיניים נשירות לסת עליונה |
- | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - |
85 | 84 | 83 | 82 | 81 | | | 71 | 72 | 73 | 74 | 75 | שיטה אירופאית שיניים נשירות לסת תחתונה |
T | S | R | Q | P | | | O | N | M | L | K | שיטה אמריקאית שיניים נשירות לסת תחתונה |
חלל הפה משמש לצרכים שונים כגון:
1. שער כניסת המזון והטיפול הראשוני בו וכן כשער נוסף על האף לכניסת אויר
2. פונטיקה - השמעת קולות שונים מהם בנויה השפה בה אנו מתקשרים
3. מימיקה - הפקת תנועות באזור הפנים לצורך השלמת התקשורת המילולית
שפתיים - רקמות רכות המשמשות בלעיסה, תחושה, פונטיקה ומימיקה
חניכיים - רקמה רכה המשמשת כחלק ממערכת תמיכת השיניים בפה
עצמות הלסתות - משמשות לתמיכת השיניים בפה ולהפקת תנועת הלסת השונות
מפרק הלסת TMJ - שני מפרקים המשמשים לחיבור הלסת התחתונה לעליונה לצורך הפקת תנועת הלסת השונות
לחי - שתי דפנות שריריות, משני צידי הפה, המשמשות בתחימת המזון בלעיסה, בפונטיקה ומימיקה
שיניים חותכות - שיניים המשמשות לחיתוך המזון, פונטיקה של אותיות שורקות ולתמיכת השפה
שיניים ניבים - שיניים המשמשות לחיתוך וקריעת המזון ולתמיכת השפה
שיניים מלתעות - שיניים המשמשות ללעיסת המזון ולתמיכת הלחי
שיניים טוחנות - שיניים המשמשות לטחינת המזון ולתמיכת הלחי
שיני בינה - שיניים טוחנות אחרונות בוקעות בערך בגיל 18, גיל הבגרות והבינה
פרנום - סיבי רקמה המשמשים להגבלת התנועה על ידי חיבור השפתיים והלשון לרכסי הלסתות
חיך קשה - אזור גרמי מצופה רקמה רכה, המשמש להפרדה בין חלל הפה לחלל האף ולפונטיקה
חיך רך - אזור רקמה רכה ותנועתית, המשמשת להפרדה בין חלל הפה לחלל האף ולפונטיקה
לשון - משמשת בהעברת המזון בחלל הפה, חשובה גם בפונטיקה ולחוש הטעם
רירת הלחי - משמשת בהגבלת המזון וליחוחו (הרטבה, הוספת לחות) בחלל הפה, חשובה גם בפונטיקה
בלוטות רוק - בלוטות המתמחות בהפרשת רוק, התורם בתהליך העיכול והגנה על מרכיבי חלל הפה
לוע - שער היציאה מחלל הפה והכניסה אל מערכת העיכול
ענבל - אזור רקמה רכה הבולט מהחך, משמש לליחוח (הוספת לחות) וחימום האויר הנכנס דרך הפה לריאות
שאלה:
מדוע כשאני קם בבוקר אני מרגיש תחושה של יובש בפה ?, האם זה משפיע על חלל הפה ?
תשובה:
תחושה זאת מאפיינת אנשים הנושמים דרך הפה. מצב זה נגרם בדרך כלל בחסימה זמנית של חלל האף - כמו לדוגמא כשחולים ויש נזלת כמו גם מחסימה קבועה - פיזיולוגית או פונקציונאלית, המשפיעה במיוחד בעת השינה.
בעת השינה, יורדת כמות הפרשת הרוק כך שבאופן רגיל חלל הפה יבש יותר - שילוב של נתון זה עם נשימת פה, גורם לייבוש מוחלט של חלל הפה ובעקבותיו, התפתחות מהירה יותר של תחלואת חלל הפה !
מומלץ להיבדק על ידי רופא/ת השיניים שלך על מנת לקבל הנחיות והמלצות לטיפול ו/או הגנה ומניעה
שאלה:
בזמן צחצוח ולפעמים גם במהלך האוכל, יש לי דימום מהשיניים, איך זה קורה ומה לעשות ?
תשובה:
הדימום הוא מהחניכיים ולא מהשיניים, בדרך כלל על רקע של דלקת מקומית בחניכיים. מצב זה נגרם בדרך כלל עקב רובד חיידקים ואבנית הגורמים לדלקת חניכיים.
אזור החניכיים המודלק, מרובה בכלי דם קטנים הנפגעים בקלות ומכאן הדימום, יש לקבוע תור לרופא/ת שיניים ובינתיים לצחצח עם המברשת על האזור המודלק בגבול השן והחניכיים.
אין צורך בצחצוח חזק אלא בצחצוח יעיל על מיקום אחיזת החיידקים בגבול החניכיים והשן, דבר שיביא, תוך מספר ימים, להפחתה בדלקת והפחתה גם בדימום.