Accessibility Tools
בחלל הפה רקמות מסוגים שונים ולעיתים הן נפגעות מנגעים שונים.
נגעי חלל הפה, עלולים לגרום לכאב בזמן אכילה ואף בדיבור. קיימים סוגים רבים ושונים של נגעים כששניים מהנגעים הנפוצים ביותר בחלל הפה הם שלפוחיות הרפס (הידוע גם בשם שלפוחיות או פצעי חום) ואָפְטוֹת (האות פ' רפה).
אָפְטוֹת (aphthous) נקראות גם פצעי מוגלה, או כיבים, מופיעות בדרך כלל כנגע שטוח בודד, לרוב קטן (3-6 מ"מ), לרוב בצבע לבן עם הילה אדומה, אשר מופיע לרוב על הלשון, החיך הרך, על רירית פנים השפתיים והלחיים ופחות על החיך הקשה או בחניכיים. האפטה כואבת למדי ונמשכת בדרך כלל בין 5-10 ימים.
נגע האפטה נפוץ בכשמונים אחוזים מהאוכלוסייה בין הגילאים של 10 עד 20, יותר אצל נשים. המידע המוכח כרגע מצביע על כך שאפטות נוצרות כתוצאה מתגובה חיסונית מקומית אשר קשורה למתח, טראומה, או גירוי, כמו גם מאכלים חומציים כמו עגבניות, פירות הדר או אגוזים, ידועים כגורם לגירוי.
אפטות אינן מדבקות משום שהן אינן נגרמות על ידי חיידקים או גורמים ויראליים ולא ניתן להדביק בהן באופן מקומי או לאדם אחר.
הטיפול באפטות מכוון להקלת אי הנוחות, הכאב וכן שמירה מפני זיהומים. הטיפול הנפוץ הוא על ידי משחה המכילה סטרואידים כמו אוראקוט Kenalog in Orabase 0.1%, או בנוזל מאלחש כמו Kank-A אשר בנוסף להפחתת הכאב מהאזור, הנוזל מחטא את האזור ומצפה אותו בשכבת הגנה.
במצבים מסוימים בהם האפטות מופיעות בשכיחות גבוהה, במספר מוקדים בכל פעם ו/או בגודל גדול במיוחד, יתכן ונגעי האפטות הן סממן של מצב סיסטמי נרחב יותר כגון בעיה במערכת העיכול או החיסון.
שלפוחיות חום הם שלפוחיות מלאות נוזל אשר בדרך כלל מופיעות על השפתיים. הם גם יכולים להופיע גם על החניכיים, או על החך הקשה, אבל זה נדיר יותר. שלפוחיות חום בדרך כלל כואבות, כשהכאב עשוי להקדים את הופעת הנגע הנראה עד כמה ימים. השלפוחיות יכולות להיקרע תוך מספר שעות ולאחר מכן להתחיל להגליד. התהליך נמשך כשבוע עד עשרה ימים.
וירוס זה לטנטי (רדום) אצל אנשים נגועים, אבל עלול להיות מופעל על ידי תנאים כמו לחץ, חום, טראומה, שינויים הורמונליים ואף חשיפה לשמש. כשהנגעים מופיעים שוב, הם נוטים להיווצר באותו מקום.
שלפוחיות החום מדבקותשלפוחיות החום מדבקות, כשהזמן בין קריעת השלפוחיות ועד שהנגע מחלים לחלוטין, הוא הזמן בו הסיכון הגדול ביותר עבור התפשטות הזיהום. הווירוס יכול לעבור ולהדביק במגע, לעיניים ואף את אברי המין, באדם הסובל כמו גם לאנשים אחרים.
הטיפול בשלפוחיות החום כולל ציפוי הנגעים במשחת הגנה המכילה נוגד נגיפים, כמו כמו משחת אציקלוויר 5%. כרגע עדיין אין תרופה.
על מנת להפחית את הסיכוי להדבקה בוירוס ההרפס מומלץ להימנע ממגע ברירית כאשר הנגע קיים, אין לסחוט או לצבוט את השלפוחיות, יש לשטוף ידיים היטב לפני מגע בעיניים, אזור איברי המין, או אדם אחר. לצערנו ולמרות כל הזהירות, ניתן להעביר את וירוס ההרפס גם כאשר אין נוכחות ברורה של שלפוחיות.
סוגים נוספים של שינויים ונגעים בחלל הפה:
טורוס - בליטה גרמית - בחיך הקשה נקראת palatinus - ובלסת התחתונה נקראת - mandibularis צמיחה גרמית קשה אשר נפוצה אצל אנשים מעל גיל 30, ורק לעתים רחוקות זקוק לטיפול בעקבות צורך בהתאמה של שיניים תותבות.
Leukoplakia - נגע בצבע לבנבן בעל עובי המופיע כתלאי על החלק הפנימי של הלחיים, החניכיים או הלשון. לרוב נגרם על ידי צמיחה עודפת של תאים ושכיח אצל משתמשי טבק, כמו גם גירוי של תותבות או הרגל של לעיסת הצד הפנימי של הלחי. נגע מסוג זה עלול להתפתח בחלק מהמקרים לנגע סרטני.
קנדידה - זיהום פטרייתי המתרחש כשפטריות המצויות בחלל הפה מתרבות לכמויות גדולות. נפוץ בקרב מרכיבי תותבות ומתרחש לרוב אצל אנשים צעירים מאד, או זקנים, חלשים בעקבות מחלה, או שיש להם בעיה עם המערכת החיסונית שלהם, כמו גם אנשים בעלי תסמונת יובש בפה. קנדידה יכולה להתפרץ גם בעקבות טיפול אנטיביוטי, אשר מקטין את כמות החיידקים הנורמליים בפה ומאפשר שיגשוג של הפטרייה.
לשון שעירה - מצב נדיר יחסית המתרחש עקב התארכות של בלוטות הטעם אשר עלול להיגרם על ידי היגיינת הפה ירודה, כתגובה לגירוי כרוני ברקמת הפה וכן עישון.
סרטן הפה - עשוי להופיע ככתם לבן או אדום של רקמות הפה, או כיב קטן שנראה כמו כיב שגרתי וכואב.
האזורים הנפוצים ביותר בהם מתפתח סרטן הפה נמצאים בשפתיים, על הלשון ורצפת הפה.
תסמינים אחרים כוללים גוש אשר ניתן לחוש בו בתוך הפה או הצוואר, כאב או קושי בבליעה, בדיבור, או לעיסה, כל כיב, גוש או יבלת, כמו גם צרידות שנמשכת יותר משבועיים, חוסר תחושה באזור מסויים בפה או באזור הפנים.
מה ניתן לעשות על מנת להפחית את הסיכוי לנגעים בחלל הפה ?
• הפסקת עישון.
• הפחתת לחץ.
• הפחתה מפגיעות בפה הנגרמת על ידי צחצוח שיניים קשה, מזון קשה ושיניים תותבות שאינן מותאמות.
• לעיסה איטית.
• שמירה על היגיינת פה טובה, כולל ביקורים סדירים אצל רופא השיניים והשיננית.
• תזונה מאוזנת כולל ויטמינים.
• זיהוי רגישויות למזון והימנעות ממנו.
• שתית מים מרובה.
• הימנעות ממזון או משקאות חמים במיוחד.
חשוב להתייעץ עם רופא אם פצע בפה לא נרפא בתוך שבועיים. פצעים בפה מאפשרים לחיידקים ווירוסים להיכנס לגוף ולפתח זיהומים.
אנשים הצורכים אלכוהול, מעשנים, משתמשים בטבק, מטופלי כימותרפיה או הקרנות, מטופלי מח עצם או תאי גזע, חולים עם מערכת חיסונית חלשה, מומלץ לבצע ביקורת קבועה על ידי רופא. אחד מהסימנים הראשונים של סרטן הפה הוא פצע בפה שאינו נרפא.
הבדיקה הנפוצה היא של אזור הראש, הפנים, הצוואר, השפתיים והחניכיים. עוד ייבדקו בחלל הפה אזורים בעלי סיכון גבוה, כמו רצפת הפה - האזור מתחת ללשון ומצידי הלשון, החיך הקשה והחיך הרך. אם יאותר נגע חשוד, הרופא עשוי להמליץ על בדיקה מעמיקה יותר של רקמות רכות בחלל הפה.
נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה
ריח רע מהפה (Halitosis) נקרא גם "בָאֶשֶת הפה" הינו מצב נפוץ למדי, איננו מורכב מבחינה רפואית, אך יכול לגרום לאדם להרגיש אי נוחות חברתית, מצוקה רגשית ואף להוריד את ההערכה והדימוי העצמי של האדם. אנשים רבים משקיעים סכומים גבוהים על מנת למסך את הבעיה בעזרת לעיסת מסטיקים, שטיפות פה ותרסיסים שונים לריענון הלעיסה.
לריח רע מהפה סיבות אפשריות רבות, תזמון וריחות שונים בהתאם, כאן מוצגים מספר גורמים נפוצים:
1. נפוץ מאד שהריח יגרם בעקבות צריכה מרובה של סוגים מסוימים של מזון, כמו לדוגמא מיד לאחר אכילת שום.
2. בנוסף, כשגופנו מבצע את תהליך העיכול, כימיקלים ממזונות אלה עלולים להיספג לתוך זרם הדם, עוברים עמו לריאות ויכולים להשתחרר לאוויר הנשימה.
3. הימנעות מאכילה או דיאטה, כמו בצום, עלולה להוביל לריח רע מהפה משום שהאכילה עצמה "מנקה" את חלל הפה והימנעות ממנה יכולה לאפשר שגשוג של חיידקים מסוימים ופטריות.
4. במהלך כך גם במהלך השינה, קיימת ירידה בהפרשת הרוק וכתוצאה מכך יתכן שגשוג של חיידקים ופטריות, כמו גם ריקבון חלקיקי מזון שנותר בחלל הפה, אשר עלול להוביל לריח רע מהפה מהנשימה כאשר אנו מתעוררים.
5. מחלות חניכיים ובעיות אחרות בחלל הפה עלולים לגרום להצטברות שאריות וחיידקים, כך שאם היגיינת הפה איננה מושלמת, נקבל מצב של ריח רע.
6. ריח רע מהפה יכול להיגרם גם מהימצאות חוזרת ומשמעותית של כימיקלים בחלל הפה כגון עישון וצריכת אלכוהול.
7. מצבים רפואיים מסוימים יכולים להוביל להיווצרות של ריח רע, כמו של דלקת ריאות כרונית או דלקות בסינוסים וכן סכרת, מחלות כבד ומחלות כליות.
8. במקרים מסוימים, תרופות מסוימות אשר ניתנות על ידי רופא לטיפול בבעיה אחרת, עלולות גם הן לגרום לריח רע מהפה. קיימות תרופות רבות אשר גורמות ליובש בפה, בדומה למצב שאנו ישנים, כולל תרופות הנוגדות דיכאון, נוגדות אלרגיה כמו אנטיהיסטמיניים, נוגדי גודש ותרופות נגד יתר לחץ דם, דבר המכוון לכך שיהיה מומלץ לצרוך הרבה מים יחסית ולשמור על היגיינה טובה כאשר אתם נוטלים את התרופה.
אבחון ריח רע מהפה קל יחסית ולרוב מתבטא באחד או יותר מהמצבים הבאים:
1. מידע חזותי כלשהו, כמו שאחרים מתרחקים ממך במהלך שיחה.
2. לעיתים מישהו שאכפת לו או להפך מישהו שלחלוטין לא, יאמר לך "בפרצוף" כי יש לך ריח רע מהפה.
3. לעיתים האבחון מתבצע כאבחון עצמי:
א. אחת הדרכים הנפוצות היא ללקק את היד שלך ולאחר כמה שניות שהרוק מעט מתייבש על היד, להריח את השטח המלוקק.
ב. ניתן גם לנשוף ולהריח לתוך כוס או לתוך כפות הידיים שלך.
4. ניתן לבקש ולשאול חבר או בן משפחה, אם יש לך ריח רע מהפה, בתנאי שהם יהיו מספיק כנים כדי להגיד לך את האמת ללא חשש לפגוע בך.
5. בביקור השגרתי אצל רופא השיניים שלך, ניתן לברר עם צוות המרפאה, אם הם סבורים או לא כי אתם סובלים מריח רע מהפה. צוות מרפאת השיניים שלך יוכל לספק לך מדויק ביותר ובלתי משוחד.
מרבית המטופלים פועלים לסילוק הסימפטום של הריח (ולוא דווקא מטפלים בגורם) על ידי שיטות זמינות, פשוטות וללא השקעה גדולה.
אחת הדרכים הנפוצות ביותר לטיפול בריח רע מהפה היא באמצעות שימוש קבוע במי פה. מי פה היא אמנם שיטה יעילה על מנת ליצור ריח מנטה נקי מהפה אך אפקט זה נמשך רק לזמן קצר.
הדבר נכון גם לגבי מסטיקים מסוימים וסוכריות מנטה. הם משמשים רק כדי להסוות ריח רע מהפה באופן זמני.
לעומת זאת, מומלץ לטפל ולסלק את הגורמים, כשאנו צריכים להתאים את אפשרויות הטיפול הרבות והיעילות לגורם האישי:
1. הדרך היעילה ביותר להפחית את הריח הרע מהפה היא על ידי ביצוע תהליכי היגיינת פה סדירים ואיכותיים, בשגרה בבית ואחת לתקופה במרפאת השיניים. רופאי השיניים ממליצים לבקר לפחות פעם אחת בחצי שנה לבדיקה וטיפול היגיינה מקצועי. במהלך הבדיקה, רופאי השיניים יבצעו צילומי רנטגן, יבדקו את מצב השיניים והחניכיים ובמהלך הטיפול המקצועי להיגיינת הפה, יבוצע ניקוי יסודי, יינתנו הנחיות ודגשים אישיים על פי מצב הפה, כמו לדוגמא שימוש בחוט דנטאלי וחיזוק המוטיבציה. פעולות אלה לבדן יכולות לתרום רבות להפחתת הריח הרע מהפה.
2. שימוש במסטיקים ללא סוכר וסוכריות חמוצות (ללא סוכר), לאחר הארוחה למשך עד 10 דקות, משמשים גם לריענון ריח רע מהפה אך גם גורמים לרוק רב המסלק ומווסת את החומציות בחלל הפה ובכך גורם להפחתת ריח רע.
3. באותם מקרים בהם ריח רע מהפה נגרם על ידי מצב רפואי, הדרך הרצויה ביותר תהיה לטפל במחלה או המצב הרפואי הגורם.
4. באותם מקרים בהם ריח רע מהפה נגרם בעקבות נטילת תרופות הגורמות ליובש בפה, מומלץ לשאול את הרופא המטפל אם יש תרופות חלופיות אשר לא יגרמו ליובש פה.
נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה
יישור שיניים - אורתודונטיה היא ענף ברפואת שיניים אשר פועל למען יישור השיניים והלסתות על מנת להביא ליחסים תקינים יותר בינהם. שמות עממיים נוספים הם קוביות לשיניים, רסן וגשר.
הצורך ביישור שיניים נדרש לרוב בעקבות קיום אחד או יותר מהמצבים אשר יכולים להשפיע מבחינה שימושית ו/או בריאותית ו/או אסתטית.
עיתוי תחילת המהלך כמו גם התהליך עצמו יכול להשתנות על פי המצב והתפתחות הילד, הלסתות והמשנן.
כמה נושאים עקרוניים לילדים המעונינים או כבר בתהליך של יישור שיניים:
1. חשוב לזכור כי הצלחת הטיפול האורתודונטי, תלוייה מאד בהיגיינה ובשום פנים ואופן, איננו מעוניינים להגיע לשיניים מסודרות אך הרוסות מעששת ודלקת חניכיים. במצבים מסויימים, עלולים הרופאים המטפלים לקבל החלטה, להפסיק או לדחות את המשך הטיפול, משום שהמטופל/ת לא מסוגל/ת לשמור על בריאות השיניים והחניכיים. לכן כהורים, קיימת החובה לדאוג לשמירה על היגיינה זו, בצורה יומיומית בבית וכן להגעה למפגשי ההיגיינה התכופים.
2. לרוב, מקבילה תקופת יישור השיניים, לתקופת ההתבגרות של הילדים, כך שזה כשלעצמו, יוצר בעיה. בנוסף, הצורך בפעולות כירורגייות נוספות, האביזרים שבפה, קשיי ההתרגלות למוצרים ולדיבור עימם, הלחץ שלעיתים מורגש ככאב וכדומה, גורמים לקשיים בקבלה ובתהליך היישור ויש להכיר בהם ולהערך בהתאם.
3. בכל מקרה וכחלק חשוב ובלתי נפרד מתהליך היישור עצמו, על המטופלים ביישור שיניים להגיע גם לביקורות שגרתיות אצל רופא/ת השיניים שלהם לצורך איתור עששת ובעיות חניכיים וטיפול בהן באם אובחנו.
נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה
לביקורת התקופתית של הילדים אצל רופא/ת השיניים תפקיד מכריע באיתור ומניעת תחלואה בחלל הפה, כגון דלקת ומחלות חניכיים, עששת ופגיעות ברקמות השן, כמו גם נגעים ברקמות הרכות, כולל מאמץ לאיתור בעיות אורתודונטיות בשלבי התפתחות ראשוניים.
קיימת חשיבות עצומה, להביא את הילדים לביקורת שגרתית ולא רק כשיש משהו מפריע או כואב. כך, מפנימים הילדים את החשיבות של הביקורות והמניעה ולא יוצרים קשר חד ערכי של רפואת שיניים=כאבים.
בבדיקת חלל הפה והשיניים, יבדקו הילדים בצורה קלינית, כלומר עם מראת פה קטנה, איתה יכולים הרופאים לראות את מצב השיניים, החניכיים וריריות הפה ובעת הצורת יבוצעו גם צילומי רנטגן מתאימים.
הצילומים הבאים מדגימים שני צילומי נשך המבוצעים בדרך כלל בבדיקת השיניים, כל חצי שנה, כשתפקידם העיקרי הוא באיתור עששת בין השיניים ומחלת חניכיים:
בבדיקה התקופתית של חלל הפה אצל ילדים, מתבצעות הפעולות הבאות, תוך התאמת הפעולה והתדירות באופן אישי לילד/ה:
שאלה:
כל כמה זמן צריך להגיע עם ילד לביקורת ?
תשובה:
באופן עקרוני, יש להגיע כל חצי שנה לביקורת, פרט למצבים מיוחדים על פי הנחיית הצוות הרפואי. במהלך חצי שנה יתכנו שינויים "מספיק גדולים", אשר יביאו לצורך בטיפול, כלומר ניתן בפרקי זמן אלה להביא להתפתחות עששת או דלקת חניכיים, להתפתחות מעששת התחלתית לעששת עמוקה ומעששת נרחבת לפגיעה במוך השן. היה ולא מגיעים בזמן לביקורת, עלולים להימנע מאיתור הנזק בזמן ובכך להביא לנזק גדול יותר לשן, לפגיעה בעתידה ולעלייה בעלויות הטיפול בה.
שאלה:
האם לא כדאי לי להביא את ילדתי לעשות ביקורות בזמן שמציק לה משהו מהשיניים ?
תשובה:
יש להמנע מלהגיע לביקורת רק כשכואב לילד/ה, קישור שכזה יביא לתחושה וקשר לא טוב ביחס לטיפול ולמרפאת השיניים. גם עם זה קרה פעם אחת, יש לשנות את ההרגל ולבגיע לביקורות באופן קבוע, ללא קשר לצורך וכאבים, זאת על מנת לשמור על בריאות חלל הפה של הילד/ה וליצור אצלהם חיזוקים חיוביים ולא רק קישור להפרעות וכאבים. לעומת זאת, בוודאי שבמקרים של כאב או הפרעה אחרת, יש להגיע למרפאה על מנת לעזור לילד שכבר הגיע למצב הכואב או מפריע. במרבית המקרים, ביקורות תקופתיות, ימנעו או יפחיתו מאד את הצורך והישנות של מקרי החירום האלה !
שאלה:
הייתי היום עם בני במרפאת השיניים לבדיקה והרופא לא מצא כלום, אז בשביל מה צריך את הבדיקה ?
תשובה:
במהלך ביצוע הבדיקה התקופתית, נמצאים לעיתים ממצאים כגון חורים או שחזורים ישנים שבורים או אף דלקת חניכיים, כך שבאיתורם המוקדם, אנו מסוגלים לטפל בבעיה כשהיא עוד קטנה יחסית ולמנוע נזק גדול יותר ומיותר. במקרה וביצעתם בדיקה ונמצאו מעט ממצאים יחסית או ללא כל ממצא שדורש טיפול, זה מצויין ולכך אנו שואפים... יש לעודד את הילד על כך, שבדיקה ללא ממצאים היא תוצאה מצויינת ולהקפיד להגיע שוב לביקורת שיגרתית בפעם הבאה. נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה |
תזונה היא מילה המתארת את הרגלי האדם לגבי נטילת המזון כולל סוגי המזון והשתיה, סדר ותזמון נטילת המזון וכדומה.
תזונה דנטלית היא השקפת עולם לגבי התזונה, שמטרתה העיקרית היא בריאות חלל הפה.
תזונה זו מבוססת מצד אחד על מזון ושתיה שאינם תורמים להתפתחות עששת ודלקת חניכיים, ומצד שני מזון התורם לחיזוק רקמת השן, כמו גם דרכי התמודדות עם מזון ושתיה אשר עלולים לעודד עששת ודלקת חניכיים.
הרגלי אכילה נכונים מבחינה דנטלית, כוללים את כל הגורמים אשר יפחיתו את השפעת החיידקים והמזון לאורך זמן על השן, כגורמים משותפים לנזק בשן המתואר בסכמה הבאה:
ניתן לומר שהרגלי אכילה דנטליים קשורים בעיקר לפחמימות ומקיימים את הפרטים הבאים:
1. הפחתה בכמות הפחממות (מתפרקות בעזרת חיידקים, לחומצות הפוגעות בשיניים ובחניכיים).
2. הפחתה בכמות הפחממות שבין הארוחות (להעדיף לצרף את הפחממות לארוחות הגדולות) משום שבאכילה חטופה של פחממות בין הארוחות, לרוק בפה, אין מספיק זמן לשטוף ולאזן את החומציות.
3. הפחתה בכמות הפחממות והמזון הנדבק לשיניים (טופי לעומת סוכריית מציצה), משום שפחמימות ש"נתפסות" יותר על השיניים ובינהן, גורמות להארכת זמן הפגיעה בשיניים.
4. הפחתה בכמות הפחמימות בארוחת הערב ולקראת השינה (ולא לשכוח לצחצח), משום שבלילה יש הפחתה בכמות הרוק, דבר שגורם לעלייה בכמות החומצות והנזק שלהן לשיניים עולה.
5. אכילת מזון עשיר בסידן, פלואוריד, מינראלים אחרים וויטמינים, תורמת אף היא לבריאות חלל הפה.
התמונה הבאה מציגה את מרכיבי המזון השונים ויחסם לחלל הפה:
בבחירת המזון אותו אנו אוכלים ושותים, יש להכיר ביתרונות והחסרונות לחלל הפה וכן להכיר בחשיבות אותו סוג מזון לבריאות שאר המערכות בגופנו:
שאלה:
על מה חשוב להקפיד מבחינת התזונה של הילד, למען בריאות הפה ?
תשובה:
לאכול בריא, מבחינת חלל הפה, זה לאכול בצורה מסודרת ולהפחית בכמות הפחממות. הגורם המרכזי בהתפתחות תחלואי חלל הפה הוא הזמן !, במהלך האכילה, מתקבלת עליה בחומציות של חלל הפה. ארוחות מסודרות, אשר בינהם מרווחי זמן סבירים, יגרמו להפחתה במשך הזמן הרציף בה קיימת חומציות גבוהה בפה, כלומר, מהלך הזמן במרווחים בין הארוחות, יביא להקטנת החומציות בחלל הפה ולהקטנת הנזקים הנגרמים ממנה. לעומת זאת, אכילה בלתי פוסקת (נישנושים וכד'), יביאו לשמירה על רמת חומציות גבוהה לאורך זמן רב ולנזק רב יותר. גורם חשוב נוסף, הוא כמות הפחממות, אשר תוך כדי התפרקותם בחלל הפה, גורמים לעלייה בחומציות ולנזק לשיניים. הפחתה בכמות היחסית של הפחממות במזון, יכולה להפחית את תחלואת חלל הפה.
שאלה:
הילד שלי אוכל הרבה שוקולד, מה לעשות ?
תשובה:
באופן עקרוני, מומלץ להגביל את כמות הפחממות הכוללת ולא רק מצידן של השיניים. בכל מקרה יש לנסות ולחבר את הזלילות הקטנות לזלילות ממוקדות וככל האפשר להצמידן לארוחות הגדולות, כלומר, אם נרכז אף את אותה כמות שוקולד גדולה, בזמן קצר וצמוד לארוחה, זהו זמן שבו רמת החומציות עולה. בכל מקרה, כך שלאחר סיום השפעת החומציות מצב הפה חוזר לחומציות ניטראלית ולא מזיקה.
שאלה:
האם באמת כדאי לתת לילדה שלי מסטיק אחרי האוכל ?
תשובה:
כן, לעיסת מסטיק ללא סוכר לילדים, למשך כחמש דקות בלבד, מייד לאחר הארוחה, עוזרת בסילוק שאריות מזון, בהגברת הפרשת הרוק בפה ובכך מביא להורדה מהירה של החומציות ונזקיה.
שאלה:
מהם סוגי המזון אשר מהם צריך להיזהר יותר ?
תשובה:
באופן עקרוני, מזון עשיר בפחממות ובעל מרקם ותכונות של דביקות גבוהה, הוא הגרוע ביותר ! כך לדוגמא, עלולים להזיק סוגי החטיפים כמו במבה וביסלי, יותר מאשר גלידה אמריקאית מתוקה. נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה |