כלי נגישות
ריח רע מהפה (Halitosis) נקרא גם "בָאֶשֶת הפה" הינו מצב נפוץ למדי, איננו מורכב מבחינה רפואית, אך יכול לגרום לאדם להרגיש אי נוחות חברתית, מצוקה רגשית ואף להוריד את ההערכה והדימוי העצמי של האדם. אנשים רבים משקיעים סכומים גבוהים על מנת למסך את הבעיה בעזרת לעיסת מסטיקים, שטיפות פה ותרסיסים שונים לריענון הלעיסה.
לריח רע מהפה סיבות אפשריות רבות, תזמון וריחות שונים בהתאם, כאן מוצגים מספר גורמים נפוצים:
1. נפוץ מאד שהריח יגרם בעקבות צריכה מרובה של סוגים מסוימים של מזון, כמו לדוגמא מיד לאחר אכילת שום.
2. בנוסף, כשגופנו מבצע את תהליך העיכול, כימיקלים ממזונות אלה עלולים להיספג לתוך זרם הדם, עוברים עמו לריאות ויכולים להשתחרר לאוויר הנשימה.
3. הימנעות מאכילה או דיאטה, כמו בצום, עלולה להוביל לריח רע מהפה משום שהאכילה עצמה "מנקה" את חלל הפה והימנעות ממנה יכולה לאפשר שגשוג של חיידקים מסוימים ופטריות.
4. במהלך כך גם במהלך השינה, קיימת ירידה בהפרשת הרוק וכתוצאה מכך יתכן שגשוג של חיידקים ופטריות, כמו גם ריקבון חלקיקי מזון שנותר בחלל הפה, אשר עלול להוביל לריח רע מהפה מהנשימה כאשר אנו מתעוררים.
5. מחלות חניכיים ובעיות אחרות בחלל הפה עלולים לגרום להצטברות שאריות וחיידקים, כך שאם היגיינת הפה איננה מושלמת, נקבל מצב של ריח רע.
6. ריח רע מהפה יכול להיגרם גם מהימצאות חוזרת ומשמעותית של כימיקלים בחלל הפה כגון עישון וצריכת אלכוהול.
7. מצבים רפואיים מסוימים יכולים להוביל להיווצרות של ריח רע, כמו של דלקת ריאות כרונית או דלקות בסינוסים וכן סכרת, מחלות כבד ומחלות כליות.
8. במקרים מסוימים, תרופות מסוימות אשר ניתנות על ידי רופא לטיפול בבעיה אחרת, עלולות גם הן לגרום לריח רע מהפה. קיימות תרופות רבות אשר גורמות ליובש בפה, בדומה למצב שאנו ישנים, כולל תרופות הנוגדות דיכאון, נוגדות אלרגיה כמו אנטיהיסטמיניים, נוגדי גודש ותרופות נגד יתר לחץ דם, דבר המכוון לכך שיהיה מומלץ לצרוך הרבה מים יחסית ולשמור על היגיינה טובה כאשר אתם נוטלים את התרופה.
אבחון ריח רע מהפה קל יחסית ולרוב מתבטא באחד או יותר מהמצבים הבאים:
1. מידע חזותי כלשהו, כמו שאחרים מתרחקים ממך במהלך שיחה.
2. לעיתים מישהו שאכפת לו או להפך מישהו שלחלוטין לא, יאמר לך "בפרצוף" כי יש לך ריח רע מהפה.
3. לעיתים האבחון מתבצע כאבחון עצמי:
א. אחת הדרכים הנפוצות היא ללקק את היד שלך ולאחר כמה שניות שהרוק מעט מתייבש על היד, להריח את השטח המלוקק.
ב. ניתן גם לנשוף ולהריח לתוך כוס או לתוך כפות הידיים שלך.
4. ניתן לבקש ולשאול חבר או בן משפחה, אם יש לך ריח רע מהפה, בתנאי שהם יהיו מספיק כנים כדי להגיד לך את האמת ללא חשש לפגוע בך.
5. בביקור השגרתי אצל רופא השיניים שלך, ניתן לברר עם צוות המרפאה, אם הם סבורים או לא כי אתם סובלים מריח רע מהפה. צוות מרפאת השיניים שלך יוכל לספק לך מדויק ביותר ובלתי משוחד.
מרבית המטופלים פועלים לסילוק הסימפטום של הריח (ולוא דווקא מטפלים בגורם) על ידי שיטות זמינות, פשוטות וללא השקעה גדולה.
אחת הדרכים הנפוצות ביותר לטיפול בריח רע מהפה היא באמצעות שימוש קבוע במי פה. מי פה היא אמנם שיטה יעילה על מנת ליצור ריח מנטה נקי מהפה אך אפקט זה נמשך רק לזמן קצר.
הדבר נכון גם לגבי מסטיקים מסוימים וסוכריות מנטה. הם משמשים רק כדי להסוות ריח רע מהפה באופן זמני.
לעומת זאת, מומלץ לטפל ולסלק את הגורמים, כשאנו צריכים להתאים את אפשרויות הטיפול הרבות והיעילות לגורם האישי:
1. הדרך היעילה ביותר להפחית את הריח הרע מהפה היא על ידי ביצוע תהליכי היגיינת פה סדירים ואיכותיים, בשגרה בבית ואחת לתקופה במרפאת השיניים. רופאי השיניים ממליצים לבקר לפחות פעם אחת בחצי שנה לבדיקה וטיפול היגיינה מקצועי. במהלך הבדיקה, רופאי השיניים יבצעו צילומי רנטגן, יבדקו את מצב השיניים והחניכיים ובמהלך הטיפול המקצועי להיגיינת הפה, יבוצע ניקוי יסודי, יינתנו הנחיות ודגשים אישיים על פי מצב הפה, כמו לדוגמא שימוש בחוט דנטאלי וחיזוק המוטיבציה. פעולות אלה לבדן יכולות לתרום רבות להפחתת הריח הרע מהפה.
2. שימוש במסטיקים ללא סוכר וסוכריות חמוצות (ללא סוכר), לאחר הארוחה למשך עד 10 דקות, משמשים גם לריענון ריח רע מהפה אך גם גורמים לרוק רב המסלק ומווסת את החומציות בחלל הפה ובכך גורם להפחתת ריח רע.
3. באותם מקרים בהם ריח רע מהפה נגרם על ידי מצב רפואי, הדרך הרצויה ביותר תהיה לטפל במחלה או המצב הרפואי הגורם.
4. באותם מקרים בהם ריח רע מהפה נגרם בעקבות נטילת תרופות הגורמות ליובש בפה, מומלץ לשאול את הרופא המטפל אם יש תרופות חלופיות אשר לא יגרמו ליובש פה.
נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה
יישור שיניים - אורתודונטיה היא ענף ברפואת שיניים אשר פועל למען יישור השיניים והלסתות על מנת להביא ליחסים תקינים יותר בינהם. שמות עממיים נוספים הם קוביות לשיניים, רסן וגשר.
הצורך ביישור שיניים נדרש לרוב בעקבות קיום אחד או יותר מהמצבים אשר יכולים להשפיע מבחינה שימושית ו/או בריאותית ו/או אסתטית.
עיתוי תחילת המהלך כמו גם התהליך עצמו יכול להשתנות על פי המצב והתפתחות הילד, הלסתות והמשנן.
כמה נושאים עקרוניים לילדים המעונינים או כבר בתהליך של יישור שיניים:
1. חשוב לזכור כי הצלחת הטיפול האורתודונטי, תלוייה מאד בהיגיינה ובשום פנים ואופן, איננו מעוניינים להגיע לשיניים מסודרות אך הרוסות מעששת ודלקת חניכיים. במצבים מסויימים, עלולים הרופאים המטפלים לקבל החלטה, להפסיק או לדחות את המשך הטיפול, משום שהמטופל/ת לא מסוגל/ת לשמור על בריאות השיניים והחניכיים. לכן כהורים, קיימת החובה לדאוג לשמירה על היגיינה זו, בצורה יומיומית בבית וכן להגעה למפגשי ההיגיינה התכופים.
2. לרוב, מקבילה תקופת יישור השיניים, לתקופת ההתבגרות של הילדים, כך שזה כשלעצמו, יוצר בעיה. בנוסף, הצורך בפעולות כירורגייות נוספות, האביזרים שבפה, קשיי ההתרגלות למוצרים ולדיבור עימם, הלחץ שלעיתים מורגש ככאב וכדומה, גורמים לקשיים בקבלה ובתהליך היישור ויש להכיר בהם ולהערך בהתאם.
3. בכל מקרה וכחלק חשוב ובלתי נפרד מתהליך היישור עצמו, על המטופלים ביישור שיניים להגיע גם לביקורות שגרתיות אצל רופא/ת השיניים שלהם לצורך איתור עששת ובעיות חניכיים וטיפול בהן באם אובחנו.
נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה
לביקורת התקופתית של הילדים אצל רופא/ת השיניים תפקיד מכריע באיתור ומניעת תחלואה בחלל הפה, כגון דלקת ומחלות חניכיים, עששת ופגיעות ברקמות השן, כמו גם נגעים ברקמות הרכות, כולל מאמץ לאיתור בעיות אורתודונטיות בשלבי התפתחות ראשוניים.
קיימת חשיבות עצומה, להביא את הילדים לביקורת שגרתית ולא רק כשיש משהו מפריע או כואב. כך, מפנימים הילדים את החשיבות של הביקורות והמניעה ולא יוצרים קשר חד ערכי של רפואת שיניים=כאבים.
בבדיקת חלל הפה והשיניים, יבדקו הילדים בצורה קלינית, כלומר עם מראת פה קטנה, איתה יכולים הרופאים לראות את מצב השיניים, החניכיים וריריות הפה ובעת הצורת יבוצעו גם צילומי רנטגן מתאימים.
הצילומים הבאים מדגימים שני צילומי נשך המבוצעים בדרך כלל בבדיקת השיניים, כל חצי שנה, כשתפקידם העיקרי הוא באיתור עששת בין השיניים ומחלת חניכיים:
בבדיקה התקופתית של חלל הפה אצל ילדים, מתבצעות הפעולות הבאות, תוך התאמת הפעולה והתדירות באופן אישי לילד/ה:
שאלה:
כל כמה זמן צריך להגיע עם ילד לביקורת ?
תשובה:
באופן עקרוני, יש להגיע כל חצי שנה לביקורת, פרט למצבים מיוחדים על פי הנחיית הצוות הרפואי. במהלך חצי שנה יתכנו שינויים "מספיק גדולים", אשר יביאו לצורך בטיפול, כלומר ניתן בפרקי זמן אלה להביא להתפתחות עששת או דלקת חניכיים, להתפתחות מעששת התחלתית לעששת עמוקה ומעששת נרחבת לפגיעה במוך השן. היה ולא מגיעים בזמן לביקורת, עלולים להימנע מאיתור הנזק בזמן ובכך להביא לנזק גדול יותר לשן, לפגיעה בעתידה ולעלייה בעלויות הטיפול בה.
שאלה:
האם לא כדאי לי להביא את ילדתי לעשות ביקורות בזמן שמציק לה משהו מהשיניים ?
תשובה:
יש להמנע מלהגיע לביקורת רק כשכואב לילד/ה, קישור שכזה יביא לתחושה וקשר לא טוב ביחס לטיפול ולמרפאת השיניים. גם עם זה קרה פעם אחת, יש לשנות את ההרגל ולבגיע לביקורות באופן קבוע, ללא קשר לצורך וכאבים, זאת על מנת לשמור על בריאות חלל הפה של הילד/ה וליצור אצלהם חיזוקים חיוביים ולא רק קישור להפרעות וכאבים. לעומת זאת, בוודאי שבמקרים של כאב או הפרעה אחרת, יש להגיע למרפאה על מנת לעזור לילד שכבר הגיע למצב הכואב או מפריע. במרבית המקרים, ביקורות תקופתיות, ימנעו או יפחיתו מאד את הצורך והישנות של מקרי החירום האלה !
שאלה:
הייתי היום עם בני במרפאת השיניים לבדיקה והרופא לא מצא כלום, אז בשביל מה צריך את הבדיקה ?
תשובה:
במהלך ביצוע הבדיקה התקופתית, נמצאים לעיתים ממצאים כגון חורים או שחזורים ישנים שבורים או אף דלקת חניכיים, כך שבאיתורם המוקדם, אנו מסוגלים לטפל בבעיה כשהיא עוד קטנה יחסית ולמנוע נזק גדול יותר ומיותר. במקרה וביצעתם בדיקה ונמצאו מעט ממצאים יחסית או ללא כל ממצא שדורש טיפול, זה מצויין ולכך אנו שואפים... יש לעודד את הילד על כך, שבדיקה ללא ממצאים היא תוצאה מצויינת ולהקפיד להגיע שוב לביקורת שיגרתית בפעם הבאה. נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה |
תזונה היא מילה המתארת את הרגלי האדם לגבי נטילת המזון כולל סוגי המזון והשתיה, סדר ותזמון נטילת המזון וכדומה.
תזונה דנטלית היא השקפת עולם לגבי התזונה, שמטרתה העיקרית היא בריאות חלל הפה.
תזונה זו מבוססת מצד אחד על מזון ושתיה שאינם תורמים להתפתחות עששת ודלקת חניכיים, ומצד שני מזון התורם לחיזוק רקמת השן, כמו גם דרכי התמודדות עם מזון ושתיה אשר עלולים לעודד עששת ודלקת חניכיים.
הרגלי אכילה נכונים מבחינה דנטלית, כוללים את כל הגורמים אשר יפחיתו את השפעת החיידקים והמזון לאורך זמן על השן, כגורמים משותפים לנזק בשן המתואר בסכמה הבאה:
ניתן לומר שהרגלי אכילה דנטליים קשורים בעיקר לפחמימות ומקיימים את הפרטים הבאים:
1. הפחתה בכמות הפחממות (מתפרקות בעזרת חיידקים, לחומצות הפוגעות בשיניים ובחניכיים).
2. הפחתה בכמות הפחממות שבין הארוחות (להעדיף לצרף את הפחממות לארוחות הגדולות) משום שבאכילה חטופה של פחממות בין הארוחות, לרוק בפה, אין מספיק זמן לשטוף ולאזן את החומציות.
3. הפחתה בכמות הפחממות והמזון הנדבק לשיניים (טופי לעומת סוכריית מציצה), משום שפחמימות ש"נתפסות" יותר על השיניים ובינהן, גורמות להארכת זמן הפגיעה בשיניים.
4. הפחתה בכמות הפחמימות בארוחת הערב ולקראת השינה (ולא לשכוח לצחצח), משום שבלילה יש הפחתה בכמות הרוק, דבר שגורם לעלייה בכמות החומצות והנזק שלהן לשיניים עולה.
5. אכילת מזון עשיר בסידן, פלואוריד, מינראלים אחרים וויטמינים, תורמת אף היא לבריאות חלל הפה.
התמונה הבאה מציגה את מרכיבי המזון השונים ויחסם לחלל הפה:
בבחירת המזון אותו אנו אוכלים ושותים, יש להכיר ביתרונות והחסרונות לחלל הפה וכן להכיר בחשיבות אותו סוג מזון לבריאות שאר המערכות בגופנו:
שאלה:
על מה חשוב להקפיד מבחינת התזונה של הילד, למען בריאות הפה ?
תשובה:
לאכול בריא, מבחינת חלל הפה, זה לאכול בצורה מסודרת ולהפחית בכמות הפחממות. הגורם המרכזי בהתפתחות תחלואי חלל הפה הוא הזמן !, במהלך האכילה, מתקבלת עליה בחומציות של חלל הפה. ארוחות מסודרות, אשר בינהם מרווחי זמן סבירים, יגרמו להפחתה במשך הזמן הרציף בה קיימת חומציות גבוהה בפה, כלומר, מהלך הזמן במרווחים בין הארוחות, יביא להקטנת החומציות בחלל הפה ולהקטנת הנזקים הנגרמים ממנה. לעומת זאת, אכילה בלתי פוסקת (נישנושים וכד'), יביאו לשמירה על רמת חומציות גבוהה לאורך זמן רב ולנזק רב יותר. גורם חשוב נוסף, הוא כמות הפחממות, אשר תוך כדי התפרקותם בחלל הפה, גורמים לעלייה בחומציות ולנזק לשיניים. הפחתה בכמות היחסית של הפחממות במזון, יכולה להפחית את תחלואת חלל הפה.
שאלה:
הילד שלי אוכל הרבה שוקולד, מה לעשות ?
תשובה:
באופן עקרוני, מומלץ להגביל את כמות הפחממות הכוללת ולא רק מצידן של השיניים. בכל מקרה יש לנסות ולחבר את הזלילות הקטנות לזלילות ממוקדות וככל האפשר להצמידן לארוחות הגדולות, כלומר, אם נרכז אף את אותה כמות שוקולד גדולה, בזמן קצר וצמוד לארוחה, זהו זמן שבו רמת החומציות עולה. בכל מקרה, כך שלאחר סיום השפעת החומציות מצב הפה חוזר לחומציות ניטראלית ולא מזיקה.
שאלה:
האם באמת כדאי לתת לילדה שלי מסטיק אחרי האוכל ?
תשובה:
כן, לעיסת מסטיק ללא סוכר לילדים, למשך כחמש דקות בלבד, מייד לאחר הארוחה, עוזרת בסילוק שאריות מזון, בהגברת הפרשת הרוק בפה ובכך מביא להורדה מהירה של החומציות ונזקיה.
שאלה:
מהם סוגי המזון אשר מהם צריך להיזהר יותר ?
תשובה:
באופן עקרוני, מזון עשיר בפחממות ובעל מרקם ותכונות של דביקות גבוהה, הוא הגרוע ביותר ! כך לדוגמא, עלולים להזיק סוגי החטיפים כמו במבה וביסלי, יותר מאשר גלידה אמריקאית מתוקה. נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה |
פעולת הצחצוח היומיומית אצל ילדים בעזרת מברשת שיניים היא אתגר בפני עצמו למרות שצחצוח שיניים אצל ילדים דומה מאד מבחינת השיטה לצחצוח אצל מבוגרים.
גם אצל הילדים, לצחצוח השיניים והחניכיים תפקיד מכריע במניעת תחלואה בחלל הפה, בעיקר על דלקת ומחלות חניכיים, עששת ופגיעה ברקמות השן.
הקושי הגדול בנושא זה, כמו בנושאים רבים אחרים אצל ילדים, הוא ליצור הנעה (מוטיבציה) לביצוע של פעולות יומיומיות שאינן מהנות במיוחד. על ההורים מוטלת האחריות לייצר את המוטיבציה הזאת, לדאוג לביצוע ובדיקת איכות הצחצוח ואם לא ניתן, לצחצח בעצמם לילדים.
יש להתחיל במלאכת הצחצוח, מיד לאחר בקיעת שן החלב הראשונה, בדרך כלל על ידי פד גזה רטובה. בהמשך ניתן לעבור למברשת קטנה ורכה מאד המיועדת לתינוקות.
יש להתאים את המברשת לגיל הילד. באופן עקרוני המברשת אמורה להיות בגודל של שתי שיני חלב של הילד, כלומר קטנה. המברשת אמורה להיות רכה מאד עד גיל 3-4 ואחר כך לעבור למברשת רכה.
מומלץ לצחצח לילדים את השיניים עד גיל 5-6 ואחר כך לאפשר להם לצחצח תוך כדי בקרה של אחד ההורים.
יש להדריך את הילדים, להימנע מבליעת המשחה, לכן מומלץ להשתמש במשחה שמתאימה לגיל וכן להניח כמות מועטה כגודל הציפורן של הזרת ביד הילד/ה.
גם אצל ילדים, צחצוח השיניים והחניכיים צריך להתבצע פעמיים ביום - בוקר וערב, בבוקר - לאחר ארוחת הבוקר או תחליפיה ובערב - ממש לפני השינה. בלילה קיימת הפחתה בהפרשת הרוק, חלל הפה יבש יחסית וחסר רוק המשמש כמגן, כשבמצב זה, העששת עלולה להתפתח בקצב מואץ יותר ומכאן החשיבות העצומה בצחצוח לפני השינה ולא לקבל אוכל במהלך השינה (במיוחד לא בבקבוק הניתן לכל הלילה).
צחצוח נכון נמשך כשלוש דקות ויותר, כשלוקחים בחשבון את כל התנועות בכל המשטחים.
מומלץ להרגיל את הילדים לצחצח בצורה אחידה בכל פעם, לבצע מסלול צחצוח מתוכנן וקבוע, על מנת למנוע "פיספוס" של חלק מהמשטחים !!!
יש להדריך את הילדים לאחוז במברשת על ידי קצות האצבעות ולא להפעיל כוח חזק תוך כדי אחיזת היד !!!
FAQ - תשובות לשאלות נפוצות בנושא:
שאלה:
מתי כדאי להתחיל לצחצח את השיניים של הילד שלי בפעם הראשונה ?
תשובה:
מייד לאחר בקיעת השן החלבית הראשונה ניתן להתחיל ולנקות אותה ואת הבאות אחריה.
זוהי אחריות ישירה של ההורה לשמור על בריאות ילדיו, כולל בריאות חלל הפה... ולכן עד שיהיה הילד עצמאי, ההורה הוא זה שצריך לצחצח ולהקפיד על איכות הצחצוח ושמירת ההיגיינה.
בשלב ראשון, ניתן לנקות עם גזה או "מקל אוזניים", תוך כדי משחק ומתן חיזוקים.
בשלב שני, ניתן לצחצח עם מברשת שיניים קטנה ורכה מאד, המותאמת במיוחד לילדים קטנים, שוב... חיזוקים.
יש לשלב גם משחת שיניים התואמת את גיל הילד/ה, בכמות מועטה, כגודל של ציפורן זרת הילד.
שאלה:
על מה חשוב להקפיד בצחצוח, כהורה שהילד שלו מתחיל לצחצח בעצמו ?
תשובה:
צריך לבדוק מידי פעם את יכולות הצחצוח של הילד/ה, כלומר לבחון את איכות הצחצוח מייד לאחריו.
הגורם המרכזי בהצלחת הצחצוח וסילוק מרבית מרכיבי הפלאק, הוא משך זמן הצחצוח.
כלומר, צחצוח שיניים במשך 3 דקות, יביא לתוצאות טובות גם אם לא מתקיימות הטכניקה וההקפדה על כל כללי הצחצוח.
משום כך, מקפידים בשלבים הראשוניים בעיקר על כך, שהילדים יצחצחו מספיק זמן.
קיימות שיטות שונות לכך, על ידי מברשות המנגנות במשך שלוש דקות ומפסיקות או שעוני חול קטנים המודדים את הזמן.
שאלה:
מתי צריך להתחיל להשתמש במשחת שיניים ?
תשובה:
החשש הוא מבליעת המשחה, כממתק, לכן ההמלצה היא להתחיל לצחצח עם משחה לאחר התפתחות היכולת לירוק.
בכל מקרה יש להקפיד על כמות קטנה מאד, כגודל ציפורן הזרת של הילד/ה, כשהמבוגר מניח את המשחה על המברשת.
שאלה:
מהם הדגשים בבחירת מברשת שיניים לילדים ?
תשובה:
המברשת צריכה להיות בעלת סיבים רכים (לא מדיום-סופט) וראש המברשת צריך להיות קטן, כגודל שתי שיניים של הילד.
במרבית המקרים, ברכישת מברשת מחברה איכותית וידועה, נקבל התאמה באיכות ורכות הסיבים וכך גם
קיימת התאמה בין גודל המברשת לקטגוריית המברשת (טווח גילאים), המותאמת לגיל הילד.
נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה