פרטים

נכתב על ידי ד"ר אורי שפריר

כניסות: 7842

בעבר, כשבציבור לא הייתה מודעות לעששת ופגיעתה ההרסנית בשיניים, היה נפוץ לראות ילדים הסובלים מסינדרום "עששת הבקבוק".

סינדרום "עששת הבקבוק" מתאפיין בעששת חמורה ו"דוהרת" (מתקדמת במהירות) אצל ילדים קטנים, אשר עלול להוביל להרס של שיניים רבות עד למצבים שיש לעקור חלק נכבד מהשיניים הנשירות.

שמו של הסינדרום נובע מהשימוש של ההורים בבקבוק יניקה, המכיל נוזל עשיר בפחמימות, לרוב ממותק, לצרכי הרגעת הילדים. השימוש ההרסני ביותר מתקיים בשימוש בלילה (קיימת ירידה בהפרשת רוק), כשנותנים לילד לישון עם הבקבוק, כך שהוא יונק מהנוזל לאורך כל הלילה.

במדינות מתקדמות הסינדרום כמעט ונעלם לחלוטין ובישראל עמלים במשך שנים רבות נציגי משרד הבריאות ורופאי השיניים,  להדריך את האמהות בביקורים במרפאות וטיפת חלב, על מנת למגר את התופעה.

לאחרונה אנו עדים לחזרה של התופעה והתחושה של הצוותים הרפואיים היא שההתדרדרות נובעת משילוב של הורים שאינם מודעים לתופעה והשלכותיה ומהורים שעייפים ו/או בורחים מהעומס היומיומי עליהם ומעוניינים ב"שקט" מצד הילדים בייחוד בלילה וכדי שהילדים לא יתעוררו ויעירו אותם, משאירים להם את הבקבוק הממותק. 

מומלץ להרגיל את הילדים לאכול לפני השינה ואחר כך לצחצח ואם רוצים להשאיר בקבוק ליד הילד בשינה, שיהיה זה בקבוק מלא במים בלבד.

נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה

פרטים

נכתב על ידי ד"ר אורי שפריר

כניסות: 37376

במהלך תקופת הריון, במקביל להתפתחות כל המערכות בגוף העובר, מתפתחת מערכת השיניים כחלק מחלל הפה, כשער הכניסה של מערכת העיכול.

מהלך בקיעת השיניים הינו תהליך שבו השן שנבנית למעשה בתוך עצם הלסת, נעה לכיוון חלל הפה, דרך החניכיים, עד לפריצתן לחלל הפה ויציאתן לגובה הסגר (מגע עם השיניים מהלסת הנגדית).

תהליך הבקיעה בכל הגילים, אך במיוחד אצל תינוקות, מלווה לרוב בכאב (המוביל ללעיסת מוצרים להרגעת הכאב), בהגברת כמות הרוק בפה, בנפיחות ואדמומיות באזורי הבקיעה ולעיתים אף בעליית חום הגוף, בעקבות תהליך הבקיעה.

יש לקחת בחשבון שלעיתים יש לעזור לילדים בתקופה זאת על ידי משככי כאבים, במשחה מקומית על החניכיים או בכדורים ו/או בתרופות להורדת חום.

תהליך הבקיעה שונה מעט בעת בקיעת השיניים הקבועות אשר בוקעות תחת ומחליפות את שיני החלב. במקרה זה, השן הבוקעת בכיוון השן הנשירה, סופגת את שורש השן הנשירה, עד למועד בו לשן הנשירה לא נותרת אחיזה בלסת והן נושרות. כך ניתן גם להבין מדוע שיני חלב שחסרה תחתן השן הקבועה, נשארות לשנים רבות ומדוע שן קבועה שבקעה לכיוון שונה מהחלבית, תוביל למצב שהשן הנשירה לא נושרת בזמן.

הורים רבים, מתעניינים ודואגים לסדר ומועד הבקיעה והנשירה של השיניים החלביות וכך גם לגבי סדר ומועדי בקיעת הקבועות. הדאגה נובעת בדרך כלל מחשש של ההורים ששיניים מסוימות לא יבקעו כלל, שהשיניים יבקעו למקום לא נכון בפה ושהפרעות מסוג זה יגרמו לשיניים להיות בקשת וסגר לא תקינים, דבר שיאלץ אותם לבצע יישור שיניים בהמשך.

"אני בן 34 ועדיין לא נשרה לי שן חלב" ?, נשמע לא הגיוני?, אבל יתכן ! במצבים מסוימים, בעקבות חוסר טבעי של שן קבועה או בקיעתה שלא בסידור או בכיוון הנכון, נשארת שן החלב במקומה שנים רבות לאחר הזמן שהייתה אמורה ליפול.

חשוב לדעת, שההבדלים המקובלים כתקינים (השונות הנורמטיבית) בכל מצבי הבקיעה והנשירה הם גדולים יחסית. כלומר, יתכן לדוגמא, מקרה של שן קבועה אשר תבקע אף שנה לאחר הזמנים המצוינים כאן כממוצע, או שיני חלב שבקעו מוקדם מידי, כך שהן קיימות כבר בעת הלידה ועדיין יחשב המצב כנורמאלי. עוד יש לקחת בחשבון, שלרוב, התפתחות הבנות מקדימה את ההתפתחות של הבנים באופן כללי וכך גם בעניין הבקיעה וההחלפה של השיניים.

שיני חלב -
השיניים הראשונות שבוקעות בדרך כלל לחלל הפה, הן החותכות המרכזיות בלסת התחתונה, בדרך כלל בגיל חצי שנה, לאחר מכן, בוקעות גם השיניים החותכות הצדדיות וגם החותכות העליונות, לאחר מכן מצטרפים הניבים והטוחנות הראשונות ועד גיל 2.5-3 בוקעות גם השינים הטוחנות האחוריות. לאחר זמן זה, קיימות בפה, כל שיני החלב, 20 שיניים בסך הכל.

החלפת השיניים ובקיעת השיניים הקבועות -
בערך בגיל 6, מתחיל תהליך בקיעת השיניים הקבועות. בגיל זה בוקעות בדרך כלל השיניים הטוחנות הראשונות, אשר מצטרפות מאחורי השיניים החלביות ומספר השיניים עולה ל- 24 שיניים. בערך באותו זמן, נושרות גם שיני החלב החותכות המרכזיות התחתונות ובמקומן מתחילות לבקוע השיניים החותכות המרכזיות התחתונות הקבועות.
בערך בגיל 6.5-7, מתחלפות גם החותכות הצדדיות התחתונות ותוך כחצי שנה עד שנה נוספת מתחלפות גם החותכות העליונות.
בערך בגיל 9-10, מתחלפים הניבים התחתונים וכן שיני החלב הטוחנות הראשונות נושרות ובוקעות ארבעת המלתעות הראשונות.
בערך בגיל 10-13, מתחלפים הניבים העליונים וכן שיני החלב הטוחנות האחוריות נושרות ובוקעות במקומן ארבעת המלתעות השניות.
במהלך תקופה זאת, בערך בגיל 12, בוקעות גם ארבעת הטוחנות השניות, מצטרפות מאחורי הטוחנות הראשונות ומספר השיניים בפה עולה ל- 28.
בערך בגיל 17-19, היה ויחס קשת הלסת לגודל השיניים, כמו גם כיוון בקיעתן תקין, בוקעות ארבעת שיני הבינה, שהם השיניים המוגדרות כטוחנת השלישית, מצטרפות מאחורי הטוחנות השניות ומספר השיניים בפה עולה ל- 32.

במקרים רבים, בהם יחס קשת הלסת לגודל השיניים, או שכיוון בקיעת השיניים אינו תקין, נקבל מצבים שהשיניים אינן בוקעות כלל או שמתקיימת בקיעה חלקית, או בקיעה לא במקום, כלומר לא עד לאותו מקום וכיוון, אשר מוגדר כמקובל ורצוי.

מה עושים אם הבקיעה לא מתאימה ללוח הזמנים !?

נפוץ מאד, שנשמע מהורים, שהשיניים של ילדיהם לא בוקעות שיני החלב, נושרות שיני החלב, או בוקעות השיניים הקבועות על פי המצופה והם דואגים.

בתקופה של התינוקות, הם אמורים להיפגש מידי פעם עם אנשי הצוות של תחנות טיפת חלב ובדרך כלל אז יזהו תהליכים שנראים לא תקינים ויפנו אתכם למרפאת השיניים. בכל מקרה של חשש מצדכם ההורים, ניתן לקבוע למרפאת שיניים לביקורת על מנת לבחון את המצב, בתקופה זאת, מומלץ להגיע למומחה לרפואת שיניים לילדים.

בערך לאחר גיל 3, אמורים הילדים להיבדק באופן שגרתי, כל חצי שנה, במרפאת השיניים, כך שבמקרים שתמצא חריגה, יוכל הצוות לבצע או להפנות לצילומי רנטגן ובאם יש צורך, להתייעץ עם מומחה/ית ליישור שיניים ולקבל החלטות בהתאם.

לעיתים נדרשת "עזרה", מצד רופאי השיניים, לצורך קידום התהליך של נשירת שיני החלב, כמו גם קידום תהליך הבקיעה של השיניים הקבועות ועד לצורך למעקב אצל מומחה/ית ליישור שיניים, פה ניתן יהיה לבצע, על פי הצורך, גם פעולות לשמירה או פתיחת מקום בקשת השיניים, לצורך בקיעת הקבועות, משיכה או הטיה של שיניים אשר לא בקעו, בקעו בחלקן או בקעו במיקום לא תקין או בכיוון לא תקין.

פתק מהרופא...
ביקורות וטיפול בזמן, יחסכו מילדכם טיפולים ארוכים יותר, מורכבים יותר, יקרים יותר ולעיתים מיותרים, בשלב מאוחר יותר.

נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה

פרטים

נכתב על ידי ד"ר אורי שפריר

כניסות: 7812

"שיני חלב" הוא שמן העממי של שיני הילדות  (Baby teeth, Deciduous teeth, Milk teeth, Temporary teeth or Primary teeth) וזהו הכינוי לאותן שיניים קטנות הבוקעות בילדות ונושרות תוך כדי החלפתן במהלך בקיעת השיניים הקבועות.

התארגנות ובניית שיניים אלו מתחילה עוד מתקופת ההריון ונמשכת בבקיעת השיניים, בדרך כלל בין הגילאים חצי שנה לשלוש. שיניים אלו נושרות בדרך כלל, על פי סדר קבוע, בין הגילאים 6-14 ובאותה תקופה נקרא המשנן מעורב (קבועות וחלביות יחדיו) ואחרי נשירתן נשארות בדרך כלל רק השיניים הקבועות (המשנן הקבוע).

מאפייני שיני החלב בהשוואה לשיניים הקבועות
1) יש רק 20 שיניים חלביות בפה של ילד - 2 חותכות, ניב אחד ושני טוחנות בכל רבע פה, לעומת 32 שיניים קבועות בפה של בוגר - 2 חותכות, ניב אחד, 2 מלתעות ושלוש טוחנות בכל רבע פה.
2) שיני החלב קטנות יותר מהשיניים הקבועות.
3) שיני החלב בדרך כלל בהירות יותר מהשיניים הקבועות.
4) שיני החלב בדרך כלל מרווחות יותר מהשיניים הקבועות (קיים מרווח בין שן לשן).
5) שכבת האמייל דקה יותר בשיני החלב, מה שגורם לפגיעות גבוהה יותר של השיניים לעששת ויצירת חור אשר זקוק לטיפול.
6) שכבת הדנטין דקה יותר בשיני החלב, מה שגורם לפגיעות גבוהה יותר של מוך השן ויצירת פגיעה עצבית אשר זקוקה לטיפול.
7) השורשים של שיני החלב דקים ועדינים יותר.

מהם התפקידים של שיני החלב ?

1) אכילה - חיתוך ולעיסת המזון.
2) הגייה ודיבור.
3) חברתי - אסתטי.
4) שומר מקום טבעי לשיניים הקבועות.

המלצה מהרופא...
שיני החלב אמנם מתחלפות בסופו של דבר אך זאת הזדמנות מצויינת של ההורים, להקפיד ולהדריך את הילד לשמירה על בריאות שיניו, לא להזניח ולטפל בעת הצורך על מנת לשפר את המצב בילדות ולעתיד טוב יותר של המשנן הקבוע.

נערך ע"י: דר' אורי שפריר - רופא שיניים - מרפאת שיניים "פה אחד" גדרה

פרטים

נכתב על ידי ד"ר אורי שפריר

כניסות: 11660

חלק מתקלות מפרק הלסת, מודגמות אצל חלק מהמטופלים בהידוק השיניים או חריקה שלהן מחוץ לזמן שיש בכך צורך ומעבר לכוח הדרוש לשימוש הנורמלי כבזמן לעיסה (parafunction), תופעה המוגדרת כברוקסיזם (Bruxism).   

חריקת שיניים:
חריקת שיניים היא מצב בו הלסתות העליונה והתחתונה סוגרות בחוזקה תוך כדי תנועת לעיסה דבר הגורר שחיקת יתר של השיניים.
במרבית המקרים, פעולה זאת איננה במודעות של המטופלים החורקים ומתרחשת לרוב בלילה.  

תופעת חריקת השיניים נפוצה מאד בילדים ובדרך כלל הולכת ופוחתת או חולפת בבגרות. התופעה נפוצה יותר בילדים משום שצורת המפרק בתקופה זאת שטוחה יותר ולכן "קל" יותר להזיז את השיניים כשהן סגורות ולשחוק אותן.

 הסיבות לברוקסיזם אינן ברורות וכוללות הפעות סגר, הפרעות במפרק, כמו גם סיבות כמו תקופות לחץ או חרדה. 

הידוק שיניים:
הידוק שיניים הוא מצב בו מופעלים כוחות חזקים מאד (לעיתים, יותר מפי 4 מהכוח המופעל באכילה) של שרירי הלעיסה, לסגירת השיניים והידוק הלסתות.
במרבית המקרים פעולה זאת מתקיימת במהלך היום במצבי לחץ וריכוז.  

 
סד לילה:
אחת הדרכים הנפוצות לטיפול והפחתת הנזקים לסובלים מברוקסיזם היא על ידי סד לילה. כך שאם אם לעיתים, אתם מתעוררים עם כאב באזור המפרקים או שרירי הלסת, כאב מציק באזור שיניים אחוריות שחולף לאחר זמן מה, או שחלק מהשיניים שלכם נראות שחוקות, יתכן ואתם זקוקים לסד לילה.  

סד הלילה (Bite Plate, Night Guard) הוא מתקן העשוי מאקריל (בדרך כלל שקוף) או מחומר טרמופלסטי מיוחד וגמיש . הסד מותאם באופן אישי לשינים של המטופל.  

לסד לילה תפקיד מכריע בטיפול להפחתת שחיקת חומר השן בעקבות פעולות של הידוק או חריקת שיניים, כמו גם על הפחתת כאבים מאזור המפרק ושרירי הלסת. הסד עצמו הוא משטח עשוי פלסטיק המונח ומוחזק על השיניים בלסת העליונה ובכך מפריד בין השיניים בשתי הלסתות.

בנוסף, לסד לילה תפקיד משני אך חיוני ביותר, בהפחתת הלחץ ואיזון הסגר בין השיניים, בייחוד במהלך ולאחר שיקום השיניים על ידי כתרי חרסינה ושיקום על שתלים. במקרים רבים יחייבו הרופאים המטפלים את המטופלים שמבצעים שיקום נרחב של הפה, להשתמש בסד על מנת לשמור על תוצאות העבודה לתקופות ארוכות יותר.