כלי נגישות
שטיפת הפה צריכה להתבצע פעמיים ביום - בוקר וערב:
בבוקר - לאחר ארוחת הבוקר או תחליפיה ובערב - ממש לפני השינה.
בלילה קיימת הפחתה בהפרשת הרוק, חלל הפה יבש יחסית וחסר רוק המשמש כמגן במצב זה, העששת עלולה להתפתח בקצב מואץ יותר ולכן החשיבות העצומה של שטיפת הפה לפני השינה.
שטיפת פה נמשכת כדקה בלבד, אך יש לנהוג לפי הנחיות היצרן.
בטיפול היומיומי לשטיפת חלל הפה, מבוצעות הפעולות הבאות:
מהות הפעולה | פעולה |
סילוק שאריות מזון וחיידקים, ששוחררו ממשטחי השן או בין השיניים | ניקוי |
פגיעה ישירה בחיידקים, או בדרכי ההיצמדות שלהם אל משטחי השן והחניכיים | חיטוי |
הוספת פלואוריד נוזלי ונגיש, אל משטחי השן הגלויים ובין השיניים | הוספת פלואוריד |
בישום חלל הפה וטיפול כלשהו בגורמים לריח רע מהפה | הפחתת הליטוזיס |
קיימות שטיפות הפה תרופתיות-טיפוליות, שאינן לשימוש יומיומי.
השימוש בהן על פי סוגן, נפוץ במצבי דלקת חניכיים, פטרת, כאבים ויובש בפה.
שטיפת פה נמשכת בדרך כלל כדקה בלבד, אך יש לנהוג לפי הנחיות היצרן.
סוגים שונים של שטיפות טיפוליות לחלל הפה:
מהות הטיפול | סוג השטיפה הטיפולית |
סילוק ופגיעה בחיידקי חלל הפה, על מנת להפחית זיהומים ודלקות בחלל הפה | נוגדת חידקים |
סילוק ופגיעה בפטריות חלל הפה, על מנת להפחית זיהומים פטריתיים בחלל הפה | נוגדת פטריות |
שימוש בשטיפת פה עם חומרי אלחוש מקומי, ציפוי וחיטוי, לצורך הפחתה בכאבי ריריות הפה מגורמים שונים כמו זיהומים ופצעים, שחיקה ולחץ מתותבות ועוד | נוגדת כאב |
שטיפת חלל הפה תוך הרטבה וסיכוך כמו גם עידוד כלשהו להפרשת רוק בפה | נוגדת יובש פה |
הפעולה היומיומית בה נעשה שימוש בחוט או סרט דנטלי, בחלל הפה, נקראת העברת חוט דנטלי, נחשבת לפעולה החשובה ביותר יחד עם צחצוח השיניים.
בפעולה זו, מתבצע תהליך של ניקוי משטחי השיניים באזור שבין השיניים וכן ניקוי ועיסוי משולשי החניכיים שבין השיניים.
לשימוש בחוט דנטלי תפקיד מכריע במניעת עששת במשטחים שבין השיניים כמו גם על שמירה על בריאות משולשי החניכיים בין השיניים.
העברת חוט, היא פעולה שיש ללמוד ולתרגל, כמו רכיבה על אופניים.
בשלבים הראשונים, התהליך יכול להציק ולהמשך זמן רב, עד כדי ייאוש, לכן מומלץ לבצע את התרגולים הראשוניים, בגיל צעיר, בזמנים קבועים ופנויים, להקדיש לכך את כל הזמן, כך שעם התרגול והמיומנות, תתקצר משך הפעולה ויהיה ניתן להעביר חוט יותר פעמים בשבוע עד לכמות הרצוייה של פעמיים ביום.
העברת החוט צריכה להתבצע פעמיים ביום - בוקר וערב:
בבוקר - לאחר ארוחת הבוקר או תחליפיה.
בערב - ממש לפני השינה.
בלילה קיימת הפחתה בהפרשת הרוק, חלל הפה יבש יחסית וחסר רוק המשמש כמגן. במצב זה, העששת עלולה להתפתח בקצב מואץ יותר ולכן החשיבות העצומה בהעברת החוט לפני השינה.
העברת חוט דנטלי בצורה נכונה נמשכת כשתי דקות ויותר, כשלוקחים בחשבון את כל המעברים והמשטחים בין השיניים.
מומלץ להתרגל להעביר חוט בצורה אחידה בכל פעם, לבצע מסלול מתוכנן וקבוע על מנת למנוע "פיספוס" של חלק מהמשטחים !!!
קיימות שיטות להחזקת החוט על ידי האצבעות או על ידי מתקנים מיוחדים שניתן לרכוש.
הצילום הבא מציג, אביזרים המסייעים בהעברת חוט דנטלי:
בהעברת החוט היומיומית, מבוצעות הפעולות הבאות:
כמות מומלצת | מהות הפעולה | פעולה |
לכל מרווח 2 פעולות, מעלה מטה | העברת חוט בין השיניים, אל מעבר לנקודת המגע, בה החוט משמיע "קליק", לסילוק שאריות מזון וחיידקים, בנקודת החיבור בין השיניים | העברת חוט דנטלי |
לכל מרווח 2 - 3 פעולות בצמוד לכל שן, מעלה מטה | תנועת החוט בין השיניים, תוך תנועת חביקה של אחת השיניים והנעת החוט מעלה מטה, לסילוק שאריות מזון וחיידקים, מכיסי החניכיים וממשטחי החיבור בין השיניים | ניקוי עם חוט דנטלי |
מברשות שיניים בנויות לרוב בצורה דומה והן מכילות אזורים קבועים, כשעיקר ההבדל בינהן הוא בגודל ראש המברשת, עובי וסוג הסיבים, צורת וכיוון הסיבים, השקעה בעיצוב וגימיקים. כמו כן, קיימות מברשות חשמליות מסוגים שונים, הפועלות בצורות תנועה שונות.
תמונה זו מדגימה מגוון של מברשות שיניים מסוגים וגדלים שונים:
התמונה הבאה מדגימה את החלקים השונים של מברשת השיניים:
מברשת השיניים מתבלה עם השימוש ויש להחליפה אחת לחודשיים-שלושה חודשים.
יש להכיר בסימנים המאפיינים מברשת שעבר זמנה כמו צביעה או מעיכה של הסיבים.
על מנת לשמור על מברשת השיניים ולהאריך את זמן השימוש בה יש להפעיל עליה לחץ נמוך ביותר בזמן הצחצוח ולנקות אותה היטב לאחר כל צחצוח.
בבחירת מברשת שיניים חדשה, יש לקחת בחשבון מספר יתרונות עקרוניים וכמובן גם את התאמתה האישית למשתמש/ת:
|
הפעולה היומיומית בה נעשה שימוש במברשת שיניים בחלל הפה, ידועה לכל בשם צחצוח שיניים, למרות שבפועל מתבצע גם תהליך של ניקוי ועיסוי החניכיים.
לצחצוח השיניים והחניכיים תפקיד מכריע במניעת תחלואה בחלל הפה, בעיקר בעניין דלקת ומחלות חניכיים, עששת ופגיעה ברקמות השן וכן שמירה על האסתטיקה של החיוך.
התמונה הבאה מציגה מבחר של מברשות שיניים שנועדו לצחצוח השיניים והחניכיים :
צחצוח השיניים והחניכיים צריך להתבצע פעמיים ביום - בוקר וערב:
בבוקר - לאחר ארוחת הבוקר או תחליפיה.
בערב - ממש לפני השינה. בלילה קיימת הפחתה בהפרשת הרוק, חלל הפה יבש יחסית וחסר רוק המשמש כמגן כשבמצב זה, העששת עלולה להתפתח בקצב מואץ יותר ומכאן החשיבות העצומה בצחצוח לפני השינה.
צחצוח נכון נמשך כשלוש דקות ויותר, כשלוקחים בחשבון את כל התנועות בכל המשטחים.
מומלץ להתרגל לצחצח בצורה אחידה בכל פעם, לבצע מסלול צחצוח מתוכנן וקבוע וזאת על מנת למנוע "פיספוס" של חלק מהמשטחים.
אני ממליץ להחזיק את המברשת על ידי 3 אצבעות בלבד ואין להפעיל כוח חזק תוך כדי אחיזת היד !!!
בטיפול היומיומי לצחצוח השיניים והחניכיים, מבוצעות הפעולות הבאות:
|
רפואת השיניים המודרנית העוסקת במניעה, ממשיכה להתקדם בשיטות ובטכניקות לאיתור מחלות בחלל הפה.
חלק מתהליך זה הוא בהתקדמות בטכנולוגיות השימושיות בחיי היומיום במרפאה ובעיקר בצילומי הרנטגן המתקדמים.
לצילומי הרנטגן תפקיד מכריע באיתור של נגעים ברקמות הקשות של הפה, כמו עששת (חורים) ומחלת חניכיים.
צילומים אלו מתבצעים בשלבי הבדיקה והאבחון עוד לפני הטיפול וכן במהלך טיפולי השיניים כשגרה, במרפאות השיניים ובמכונים לצילומי רנטגן.
רפואת שיניים מתקדמת, נשענת מאד על המידע הרב המתקבל מצילומי הרנטגן, כך שלמרבית הטיפולים, אנו זקוקים לצילום על מנת "לראות" את המצב המדויק ולהפחית עד למינימום "הפתעות" טיפוליות.
חסרונם של צילומי הרנטגן, היא קרינת הרנטגן, אשר עלולה במינונים גבוהים לגרום לנזק.
מכשירי הרנטגן במרפאת השיניים ממוקדים לאזור הצילום ובעלי קרינה מועטת, אך קרינה זאת, קרינה מצילומים נוספים בשאר הגוף וקרינה מגורמים אחרים "נספגים" בגוף, כך שאנו כרופאים מנסים להימנע מביצוע צילומים מיותרים.
מה מחכה לנו בעתיד ? כרגע, עדיין תוך שימוש בקרינת הרנטגן, ההתפתחות היא בפיתוח ושימוש בפילם או חיישנים רגישים יותר ובכך לגרום להפחתת כמות הקרינה שנדרשת בכל צילום וצילום.
בתמונה, אמצעי החישה (קולטי הקרינה) הנפוצים כיום בתחום הדנטלי. פילם דנטאלי אשר זקוק לכ- 200 mRad (מילי ראד - אלפית הראד) לצילום תקין (משמאל תחתון), פלטה פוספורית אשר זקוקה לכ- 100 mRad לצילום תקין (מימין עליון) וסנסור דיגיטלי אשר זקוק לכ- 50 mRad לצילום תקין (משמאל עליון).
במרפאתנו משתמשים כמובן בסנסור דיגיטלי, כך שלמעשה בכל צילום, הקרינה מופחתת פי 4 ביחס למרפאות המשתמשות בפילם הרגיל ופי 2 ביחס למרפאות המשתמשות בפלטה פוספורית.
מעבר ליתרון העצום בהפחתת הקרינה, יש לשימוש בסנסור דיגיטלי יש גם יתרונות ביכולת הסידור והשמירה הממוחשבים של הצילומים, מהירות ה"פיתוח" של התמונה וכן בביטול השימוש בחומרי הפיתוח המזהמים.
חוקרים רבים ברחבי העולם, מחפשים תחליף לצילומי הרנטגן. שיטות שונות להדמיה קיימות כבר ואחרות עוד יומצאו. אני מקווה כי טכנולוגיה שונה תאפשר בעתיד סריקה של הרקמות הקשות, כמו עצמות ושיניים, בצורה איכותית וללא שימוש בקרינה זו.
מצד אחד זה חשוב והכרחי ומצד שני עלול לגרום נזק, מה עושים ? התשובה מצויה ביחסי האמון עם רופא/ת השיניים שלך. צילומי רנטגן אשר משמשים לאבחון בעיות או לטיפול איכותי בחלל הפה, הם הכרח. האמון שיש לך ברופא/ת השיניים שלך, הכרחי גם הוא על מנת להרגיע אותך, מהעובדה שלא מבוצעים צילומים מיותרים ואינך נחשפ/ת לקרינה מיותרת.
תמונה זו מדגימה את החשיבות העצומה של צילום הרנטגן ברפואת שיניים המודרנית:
המטופל שסבל מכאב נבדק ובחלל הפה ניתן היה לראות רק שן טוחנת עם סתימה פשוטה במשטח הלעיסה. לעומת זאת הצילום הדגים שבשן יש טיפול שורש, איבוד תמיכת עצם רבה ושבר של שורשי השן עקב כוחות הלעיסה ומכאן הכאב.
אך זה לא הכל. קיימים היום רופאים רבים אשר ראו בחשיבות הפחתת הקרינה בצילומי השיניים ורכשו למרפאתם מערכת דיגיטאלית לביצוע צילומי הרנטגן. במכשירים אלה קיים סנסור מדויק (חיישן) הרגיש לקרינת הרנטגן ומחובר למחשב, כך שהצילום לא מופק כלל על פילם, אלא ישירות למסך המחשב. היתרון הגדול של המערכת הזאת היא בכך שכמות הקרינה שיש להקרין על מנת לקבל צילום תקין היא כרבע מזו של פילם רגיל, כלומר, ניתן לצלם קרוב לארבעה צילומים דיגיטאליים, באותה קרינה, שהייתה מספקת צילום רגיל אחד.
בטבלה הבאה מתוארים הסוגים השונים של צילומי הרנטגן הנפוצים ברפואת שיניים ותפקידם העיקרי.
|
שאלה: |
תשובה: כתלות במצב השיניים, הטיפולים הקודמים והצורך בטיפולים נוספים, ידרשו צילומים שונים על פי בדיקת הרופאה, והמצב שהיא ראתה, היה זקוק הבן לצילום שגרתי ביותר (צילומי הנשך) ואילו את צריכה סדרת צילומים מעמיקה יותר, הנקראת צילומי סטטוס. באופן עקרוני מתבצעים הצילומים הבאים ברפואת שיניים: צילומי נשך - בדיקה שגרתית לאיתור עששת ונסיגת עצם. צילום פריאפיקלי - בדיקת אזור שורש וקצה שורש השן לאיתור דלקת בקצה השורש וכדומה. צילום פנורמי - בדיקה כללית, לאיתור תהליכים בלסתות, מיקום יחסי של גורמים אנטומיים ועוד. צילום סטטוס - כ- 14 צילומים פריאפיקאליים ויותר, בדיקה מעמיקה לאיתור נסיגת עצם, תוכנית טיפול שיקומית מדוייקת ועוד. צילום אוקלוזאלי - בדיקה של לסת אחת, בדרך כלל לאבחון ומיקום נגעים ושיניים. צילום צפלומטרי - בדיקה של פרופיל הראש, בדרך כלל לאבחון הצורך ביישור שיניים. צילום סי טי - בדיקה אזורית או כללית, למיקום ומדידה מדוייקים של אזורים שונים בלסתות, כמו לפני ביצוע שתלים. |
שאלה: הפנו אותי לצילום פנורמי, למה לא ניתן לעשות אותו על ידי תשלום מקופת החולים ? |
תשובה: טיפולי השיניים והצילומים הקשורים לכך אינם נכללים ב"סל הבריאות" ולכן לא ממומנים על ידי הקופות. |
שאלה: למה יוצאים אנשי הצוות מהחדר בזמן שמצלמים אותי ? |
תשובה: צילומי רנטגן מתבצעים על ידי הקרנת קרני איקס, דרך האיזור הנבדק, על גבי משטח הפילם. קרינה זו, נצברת ועלולה לגרום לפגיעה בגוף האדם. משום כך מבוצעים צילומים אלה בשיקול דעת ובהתחשבות כוללת. הצילומים הקטנים, המבוצעים בדרך כלל במרפאה (צילומי נשך ופריאפיקאלי), נוצרים על ידי קרינה נמוכה יחסית ובהגנה מקסימאלית של המטופלים, על ידי סינר או צווארון עופרת המונח על המטופל/ת בזמן הצילום, כמו גם הגנה בקירות המרפאה, למניעת דליפת קרינה, בזמן הצילום, מחוץ לחדר הטיפולים, אל חדר ההמתנה או המשרד. משום כך ועל פי שיקול דעת של הרופאים, ניתן לבצע צילומים מסוג זה, במטופלות בתקופת הריון. צוות המרפאה, יוצא מהחדר בזמן הצילום משום שהוא איננו מוגן, כמו המטופלים המצולמים ולכן עוברים למקום ללא קרינה. |
שאלה: מה ניתן לעשות על מנת לקבל פחות קרינה ? |
תשובה: |